מנחם מענדל קורטס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחם מענדל (מענדי) קורטס (יליד תשנ"ח) הוא איש תקשורת, כתב שבועון כפר חב"ד, עורך באתרים חב"ד און ליין והאתר החרדי כיכר השבת.

תולדות חיים

נולד בט' תשרי תשנ"ח להוריו ר' ניסים ויעל קורטס, מחסידי חב"ד בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה המשפחה להתגורר בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, והוא למד בתלמוד תורה חב"ד בשכונה. כבחור, למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת שנת הלימודים תשע"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנת תשע"ט נסע לקבל סמיכה לרבנות בישיבה במוסקבה.

כבר בתור בחור בישיבה בכפר חב"ד החל לפרסם סיפורים וכתבות בעיתוני החג של שבועון כפר חב"ד. לקראת סוף שנת תשע"ז הצטרף כעורך באתר חב"ד און ליין. בשנת תשע"ח החל לכתוב, ומאוחר יותר גם לערוך, בשבועון כפר חב"ד. בשנת תשפ"א מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".

עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים.

בפסח תשפ"ב נבחר על ידי ר' דוד רוטנברג באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת[1].

בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מעמנואל.

פרסומים וחשיפות

בשנת תשפ"ב פירסם בשבועון כפר חב"ד כתבה על סידור הבעל שם טוב בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים[2].

בסוכות תשפ"ב, בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף בשבועון כפר חב"ד מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ חוסנו פעמיים נגד מגיפה[3]. המסמכים עוררו עניין (בגין הפולמוס שניטש בתקופת הקורונה בין רבני חב"ד ורופאים חב"דיים אשר הבליטו את חובת החיסונים כדי להציל נפשות, לעומת מספר חסידים ללא תפקידים או ידע הלכתי ורבני שהתנגדו לחיסונים) וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי[4].

לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת שבועון כפר חב"ד, מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות. הז'אנר זהה לכתבות הרגילות של קורטס - כתיבה עיתונאית קולחת הכוללת ראיונות קצרים, בשילוב תמונות וגם מסמכים. מטרת המוספים - לספק הצצה לנושא הרלוונטי, בתוספת חומר חדש. למוספים יש גם קונספט של תחקיר, וישנם מקורות באופן כללי[5].

  • לקראת פסח תשפ"א כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.
  • לקראת סוכות תשפ"ב כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.
  • לקראת פסח תשפ"ב כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
  • לקראת סוכות תשפ"ג כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט 1304. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
  • לקראת פסח תשפ"ג כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה באתר חרדים 10.
  2. דרישת שלום מהבעל שם טוב, בתוך שבועון כפר חב"ד 1946 עמוד 24 קובץ PDF
  3. טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה
  4. באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד'
  5. לדוגמא: המקור המרכזי בכתובים אודות הרב חדקוב הוא - סיפורים מחדר הרבי ואוצר החסידים (ספר), המקורות החב"דיים המרכזיים אודות לטביה - יש ספרים שיצאו לאור על ידי השלוחים הרב ברכהן והרב גלזמן ואלו גם אלו אינם מוזכרים כלל במוסף. גם מידע רב ובניית סגנון חדש לדמותו של הרב חדקוב בעבודתו עם הרבי, מוצג במוסף ללא מקורות כלל
משובים קודמים
משוב על הערך