אברהם שיינס
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס, הי' מגאוני שקלאוו.
נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי המתנגדים.
ר' אברהם עצמו הי' מתנגד חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בשקלוב[1].
על התנגדו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו...פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."[2].
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את תיקון חצותלגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהי' מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות.{{הערת שוליים: על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. וע"כ נתלהב ליבו להתחבר לאנ"ש ולנסוע לרבינו"}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה [3], אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמצרות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.
פעם אחת הגיע אדמו"ר הזקן לקאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע הלילה על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו.
בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו[4], וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.
הם ישבו עליו שבעה, ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק[5], חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דו"ד נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס[6], שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמוה"ז, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק [7].
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ורבינו הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית רחל נ"ע, והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו:
הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם הי' אומרר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' וא"כ כש"כ כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם ואינך מחוייב לשמוע לי ע"פ דין. וא"כ למה לי למנוע אותך ואתה תעבור ח"ו על ציווי שלי ע"כ הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' בגדא טבא[8]
ר' אברהם הי' נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמוה"ז הי' מקרבו ביותר, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.
הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר[9].
ר' אברהם התחתן מחדש עם אשה אחרת והולידה לו בנים, כולם למדנים גדוליםתבנית:הערת ושליים.
גם לאחר הפטירה המשיך לנסוע לאדמוה"ז.
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטראשלע, ולאחר פטירתו עמד עם אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת [10]
לקריאה נוספת
- בית רבי נט. א.
- גדולי התורה שבדור
הערות שוליים
- ↑ "אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו הי' גם הוא מאנשי האסיפה" (ספר בית רבי)
- ↑ בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט בתהילים, אך לא נמצא מקור מוסמך לכך
- ↑ שנחשב אז ל'ספר של הכת'
- ↑ כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'
- ↑ ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות בספר בית רבי עמ' 118-ס'
- ↑ פרטי הוויכוחים בהרחבה - ספר בית רבי שם
- ↑ בן ר' העניך, ולאחר הווכיוח לא מיחה ר' העניך בבנו, אלא אדרבא - עודדו וכו'
- ↑ ספר בית רבי עמ' 120
- ↑ החסיד ר' חיים מאיר הילמאן מעיד בבית רבי (ספר): "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)
- ↑ תיאור ההתכתבות: בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה בשו"ת צמח צדק רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם כאן