יוסף חיים מבגדד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף חיים מבגדד
[[קובץ:|250px]]
לידה כ"ז אב תקצ"ה
פטירה י"ג אלול תרס"ט
תפקידים נוספים פוסק, רבה של בגדד

רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) ופאר יהדות ספרד.

תולדות חיים

נולד בבגדד בכ"ז אב תקצ"ה לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו אשת החיל מרת מזל טוב. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך.

לאחק פטירת אביו בז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך בי"ג באלול הוא נפטר.

בתורת רבותינו נשיאינו

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[1], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[2] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[3].

בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[4], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[5].

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"[6].

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו[7].

ספריו

חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד[8]:

  • בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באתו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה[9].
  • עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
  • בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
  • בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
  • שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
  • בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
  • לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
  • נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.

חיים אישיים

בשנת ה'תרי"א (1851), בגיל 17 נישא רבינו יוסף חיים לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך), ולהם נולדו בן יעקב חיים ובת בשם שמחה, לימים גדל בנו בתורה והמשיך דרכי אביו בדרשותיו כתיבת ספרים והתפרסם בשם הרב יעקב חיים מחבר הספר ציצים ופרחים. נכד הבן איש חי הינו רבי דוד חיים שזכה ועלה לארץ ישראל בסוף ימיו ובה נפטר ונטמן.

פיוטיו

הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט בר יוחאי שחיברו רבי שמעון בן לביא רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.

נוסח מציבת קודש

נפטר בי"ג אלול חודש הרחמים בכפר כפיל על יד קבר יחזקאל הנביא בעיראק ונקבר בבגדאד. בירושלים ישנו נוסח מציבת קבורתו על פי עדות הרב אברהם עדס שהעיד שמנוחתו כבוד בירושלים ליד ציונו של הרש"ש. זה נוסח מציבתו שבהר הזיתים.

על מצבתו נכתב הנוסחא הזו:

  • הרב המקובל יוסף חיים – הבן איש חי
  • "בן איש חי, רב פעלים, רבן של כל בני הגולה, גאון עוזנו, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, משירי כנסת הגדולה, הרה"ג ח"ר יוסף חיים זצ"ל, נלב"ע י"ג אלול שנת ה'תרס"ט, לפי עדות המקובל הרה"ג אברהם עדס זצ"ל אשר חלם על העברת מיטתו מבבל לירושלים (הר-הזיתים) גם בהקיץ בא הקברן אצל ח"ר בן ציון חזן זצ"ל וביקש חצי לירה זהב תמורת חפירת הקבר וקבורה ליד דודו הרה"ג עבדאלא משה חיים זצ"ל, אשר לטענת הקברן זה רצון המשפחה והאנשים שהיו בהלויה, הרב בן ציון חזן זצ"ל עלה עם הקברן למקום וראה את זה ושילם במקום לקברן, מדי שנה בשנה עלה הרב בן ציון זצ"ל למקום הזה וקרא קדיש, המצבה נבנתה במימון ועד ח"ק לעדת הבבלים בירושלים".

לקריאה נוספת

  • הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.
  • הרב מנחם מנדל גרליץ מנהל מכון אורייתא, ספר בעקבות רבותינו.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
  2. התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
  3. באתר חב"ד
  4. התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
  5. התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242
  6. למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
  7. בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
  8. ובחסידותו ונדיבותו היה שולח את כל ספריו להדפסה בארץ ישראל בכדי שיהיה פרנסה לתושבי ירושלים
  9. הודפס עוד בחייו