חסידות בעלז

חסידות בעלזא נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של החוזה מלובלין.

אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו בכור בניו רבי אהרן רוקח מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי מרדכי מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, לפי גרסאות מסוימות - על ידי אמירת שם, על ידו הפך לרואה ואינו נראה, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא שליט"א, בנו של רבי מרדכי מבילגוריא, ונכדו של רבי יהושע מבעלזא למלא את מקומו.

התפצלות החסידות

תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של רבי יהושע מבעלזא. רבי יהושע כבר שימש כאדמו"ר קודם לכן בתור האדמו"ר ממכנובקא, כממשיך סבו האדמו"ר ממכנובקא - לבית צ'רנוביל, והסכים לשמש גם כאדמו"ר לחסידי בעלזא.

חסידות זו מכנים את עצמם בשם בעלזא מחנובקא, מכיון שרוב החסידים כיום שייכים לחסידות בעלזא, ורק יחידים שייכים לחסידות מכנובקא. מאידך טוענים חסידי בעלזא כי שם זה שייך להם מכיון שרוב החסידים של האדמו"ר הקודם פנו לרבי יששכר דוב רוקח מבעלזא. מכיון שכך, עושים חסידי בעלזא ככל שביכולתם למנוע את קריאת השם בעלזא לחסידות האחרת.