אופקים
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| אופקים | |
|---|---|
 הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | קריית מנחם |
| מייסדי הקהילה | הרב ישראל הרשקוביץ והרב מאיר מארק |
| רב הקהילה | הרב ישראל הרשקוביץ |
| משפיע הקהילה | הרב צביקה סגל, הרב זאב גכטמן |
| מוסדות | גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, מתיבתא לישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, ישיבת תומכי תמימים |
| שלוחים מרכזיים | הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שימי הרשקוביץ |
| מספר שלוחים | 28 |
| מספר בתי חב"ד | 15 |
| מספר משפחות בקהילה | 55 |
| ראו גם | |
| אישים באופקים | |
| מוסדות וארגונים באופקים | |
העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת תשע"ד מונה העיר 35,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם.
תחילת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת תש"ע) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.
ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
קהילת חב"ד
השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות , הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת תשפ"ב מונה הקהילה כ50 משפחות.
לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
בשנת תשע"ה כחלק מתוכנית הפיתוח של העיר אופקים ראש העיר הכריז על בניית 5 שכונות חדשות שיבנו עד תשפ"א והרב הרשקוביץ והרב גכטמן ידידיו של ראש העיר החלו לפעול במאמצים כבירים לקריאת שכונה על שם הרבי. ואכן, כמה ימים בסמיכות לי"א ניסן ראש העיר הודיע כי בשכונה שבה נבנה בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 תיקרא שכונת "קריית מנחם" על שם הרבי מליובאוויטש. בהמשך, גם לרחוב שבו שוכן בית חב"ד נקרא השם "חסידות חב"ד" ובמקום שבו שוכן בית חב"ד הריף והספריה החסידית ניתן השם "הספריה החסידית, בנוסף, בסוף שנת תשפ"ב צפוי להיחנך רחוב "הרבי מליובאוויטש" בעיר.
מוסדות חינוך
כמה חודשים לאחר שהגיע הרב הרשקוביץ לשליחות ביקש לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של המתנגדים עשו את שלהם.
שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!" הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים", ואז, חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות. כך נוצר הביקוש הרב לפתיחת בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.
בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ, הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות 'אגרות קודש', וקיבל תשובה: "בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות. גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'..." (חלק כא עמוד ס).
לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.
72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.
לאחר כמה שנים הבית ספר התרחב ונפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. ובשנת תשע"ז התלמוד תורה, הבית ספר וחטיבת הביינים נכנסו למתחם מפואר, חדש ומרווח.
בנוסף לזה בסוף שנת תשע"ז נוצר ביקוש רב לפתיחת כיתות ז-ח לבנים עקב כך שהתלמוד תורה היה עד כיתה ו' ולאחר מאמצים רבים נמצא מקום מיוחד ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נפתחה מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח ועד היום פועלת בהצלחה רבה.
בתחילת סוף שנת תשפ"א נמצא מקום מרווח וגדול לתלמוד תורה ובתחילת שנת הלימודים תשפ"ב עבר התלמוד תורה למשכן גדול ומרווח בנפרד מהבית ספר לבנות.
מוסדות וארגוני חב"ד בעיר
ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 7 גנים ובהם לומדים כמאתיים ילדים. תלמוד תורה לבנים - 'אור מנחם חב"ד אופקים' לכיתוב א'-ו', מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח, ו'בית ספר לבנות חב"ד' לכיתות א-ו, וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה' לכיתות ז-ח.
בית חב"ד המרכזי מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ-400 ארוחות חמות מדי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל-700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ-70,000 ארוחות צהריים.
בחשוון תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד. הקהילה צפויה להיכנס אליו בפסח תשפ"ב.
לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חב"ד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מנתה כ-50 בחורים ונסגרה בסוף שנת הלימודים תש"פ.
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתחו בית חב"ד הרי"ף ובית כנסת חב"ד הרי"ף ופועלים בהצלחה רבה.
בשנת תשפ"ב נפתח מקווה בעיר שהועבר לשליטת חב"ד בניהולו של הרב זאב גכטמן.
כיום פועלים בעיר 3 בתי כנסת חב"ד שבהם מתקיימים תפילות בכל ימות החול, בשבת ובחגי ישראל ועוד 2 בתי כנסת שמתקיימים בהם מניינים בימות החול בלבד. סך הכל פועלים כיום 13 בתי חב"ד בעיר.
חב"ד בעיר
- ראשי הקהילה
- הרב ישראל הרשקוביץ - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
- הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
- הרב שניאור קעניג - מנהל הפעילות
- הרב מנחם סגל - סמנכ"ל הפעילות
- הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר
- עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
- ר' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות
- בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
- מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
- מנהל בית הכנסת: הרב ישראל ליפשיץ
- מנהל הכולל: הרב ישראל בורנשטיין
- משפיע: הרב צביקה סגל
- מנהל אגף שיעורי תורה: הרב ישראל הרשקוביץ
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב מיכאל הלל
- מנהל חנות יודאיקה: הרב שניאור ארבוב
- בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
- מנהל בית חב"ד: הרב שמעון דהן
- מנהל בית הכנסת: הרב יצחק מרום
- מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
- משפיע: הרב דוד אקסלרוד
- מנהל אגף שיעורי תורה: הרב משה עבאדה
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
- מנהל מרכז תשמישי קדושה: הרב אילן זילברמן
- בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
- מנהל בית חב"ד: הרב מנחם סגל
- מנהל בית הכנסת: הרב אורי בניסטי
- מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
- משפיע: הרב זאב גכטמן
- מנהל אגף שיעורי תורה: הרב שי חנוכה
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב זאב גכטמן
- מנהל המרכז לענייני יהדות: הרב יוסי וובר
- בתי חב"ד נוספים
- בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
- בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
- בית חב"ד שכונת פני העיר: הרב ישראל ליפשיץ
- בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
- בית חב"ד שכונת בית וגן: הרב מנדי יפרח
- בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב מנדי קריאף
- בית חב"ד שכונת הפארק: הרב רון אהרון
- בית חב"ד שכונת הארזים: הרב מיכאל הלל
- בית חב"ד שכונת בן גוריון: הרב אורי בניסטי
- בית כנסת חב"ד לצעירים: הרב אבנר אמיתי
- מוסדות חב"ד
- תלמוד תורה אור מנחם: מנהל - הרב מנדי ברדוגו
- בית ספר מעיינות חיה: מנהלת - הגב' רינה אלהרר
- מרכז החסד בית התבשיל: מנהל - הרב שניאור קעניג
- מתיבתא תלמידי התמימים: מנהל - הרב יוסף הענדל
- ישיבת חנוך לנער: מנהל - הרב ישראל בורנשטיין
- הספרייה החסידית: מנהל - הרב מנחם סגל
- המקווה החדש: מנהל - הרב זאב גכטמן
- ארגון נשי ובנות חב"ד
- מנהלת: הרבנית שרה הרשקוביץ
- רכזת: הגב' צביה ליפשיץ
- מנהלת כנסים ושיעורים לאנ"ש: הגב' פנינה גכטמן
- מנהלת שיעורים למקורבים: הגב' אושרית חנוכה
- מנהלת שפרה ופועה: הגב' אדווה ולדמן
- רכזת שפרה ופועה: הגב' חיה אהרון
- ארגון קהילה בשליחות
- מנהל גברים: הרב שימי הרשקוביץ
- רכז גברים: הרב רון אהרון
- מנהלת נשים: הגב' חני הרשקוביץ
- רכזת נשים: הגב' ברוריה ברדוגו
- ארגון צבאות השם
- מנהל: הרב שימי הרשקוביץ
- רכז צעירים: שניאור ארבוב
- רכז בוגרים: הרב מנדי פרקש
- ארגון צבאות השם בנות
- מנהלת: הגב' מירה ארבוב
- רכזת צעירות: רבקי הרשקוביץ
- רכזת בוגרות: חני הלל