נחום אברהם יעקובוביץ'

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שפה לא אנציקלופדית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב נחום אברהם יעקובוביץ (ט' תמוז תרפ"ו – י"ח חשוון תשפ"ב) היה מוותיקי ומנכבדי קהילת חב"ד באנטוורפן שבבלגיה.

תולדות חיים

נולד בהונגריה בט' תמוז תרפ"ו, להוריו הרב שמעון יעקב ומרת בריינדל (לבית יעקובוביץ) אוהר. בהיותו כבן שנה, עברו הוריו עם הילדים לעיר אנטוורפן בבלגיה. למד בבית הספר המקומי 'יסודי התורה'. בשלהי שנת תרצ"ט פרצה מלחמת העולם השנייה, ובשל כך ברחה משפחת אוהר לצרפת יחד עם עוד יהודים רבים. במהלך המלחמה נדדה המשפחה בצרפת מבין מחנות פליטים שונים.

לאחר כמה השתדלויות מצד בני משפחה בארה"ב, התקבלו מסמכי הגירה (אפידייוויד) למשפחה, והיה לשם כך לגשת לקונסוליה האמריקאית ששכנה במרסיי. משום כך, הורשו בני המשפחה לנדוד עד למחנה הפליטים הסמוך למרסיי. במרסיי פגש הנהר נחום אברהם את הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, בן דודו של הרבי, והוא נכנס ללמוד בישיבה במקום שהייתה תחת הנהגתו. בישיבה התוודע ר' נחום אברהם יעקובוביץ לראשונה לעולה של חסידות חב"ד, והחל להתקרב אליה. אביו של ר' נחום אברהם יעקובוביץ, ר' שמעון, נרצח על ידי הנאצים במהלך המלחמה. לאחר סיום המלחה חזרה המשפחה לביתם באנטוורפן. באנטוורפן עסק כבחור בהפצת תורת החסידות, על ידי מסירת שיעורים בתורת החסידות, והפצת קונטרסים של דא"ח. בשנת תש"ז נסע לראשונה להרבי. לאחר תקופה מסוימתהוא עלה יחד עם אחיו באוניית מעפילים לארץ ישראל, אך הם נעצרו על ידי הבריטים ונשלחו במחנה המעצר בעתלית. בשנת תש"ח, בעקבות קום המדינה הם שוחררו מהמעצר ועלו לארץ ישראל והתיישבו בבני ברק.

לאחר המלחמה התאחדה עם שלושת אחיה ששרדו את התופת גם הם, ר' יהודה, ר' יעקב, ור' דוד, ויחדיו עשו את הדרך הארוכה באוניית מעפילים לכיוון ארץ ישראל. כמובן ששערי הארץ היו נעולים בידי הבריטים 'המנומסים' ופליטי השואה נשלחו למעצר משם שוחררו רק בעת הקמת המדינה בשנת ה'תש"ח. התיישבה בעיר בני ברק, שם השתלבה במוסדות 'אגודת ישראל', והתיידדה עם גיטה (לימים קרול) בתו של רב העיר, הגאון החסיד הרב יעקב לנדא.}}. בחודש אדר ה'תשי"ד נסגר השידוך וביום כ"ף מרחשוון ה'תשט"ו התקיימה החתונה ברוב עם בארץ ישראל. לאחר מכן קבעו מושבם באנטוורפן שם התגוררה האם מרת בריינדל והאח ר' אליקים.

לפרנסתו, עסק כמו מרבית יהודי העיר, במסחר היהלומים בבניין הבורסה, אולם כאשר זכה להשיא את כל שלושת ילדיו, גמר אומר להתנתק מהמרוץ אחר החומר ולהקדיש את שארית חייו לחיי הרוח. משעת בוקר מוקדמת עד שעת לילה מאוחרת, ישב ושקד על התורה ועל התפילה באופן מעורר השתאות. מסר שיעורים בדא"ח, התוועד והשפיע על חוגים רחבים ביותר של אנטוורפן החרדית והדתית, ודמותו של החסיד שיושב ומתפלל שעות ארוכות מדי יום, ובמיוחד בשבת קודש, הפך לשם דבר בעיר כולה.

ביום ראשון, י"ח חשוון תשפ"ב, הלך לעולמו בדעה צלולה ובשיבה טובה, בביתו בעי"ת אנטוורפן שבבלגיה, וארונו נסע לארץ הקודש, שם נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

• רעייתו, מרת לאנא.
• בנו, הרב יונה אלימלך יעקובוביץ - ירושלים. מראשי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - קריית גת. רעייתו מרת פעשא הדסה, בתו של הרב שמואל אלעזר היילפרין.
• בתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום - ירושלים. בעלה הרב טוביה זילברשטרום, רב בית הכנסת "היכל לוי יצחק" בשיכון חב"ד.
• בנו, הרב שמעון יעקב יעקובוביץ - בורו פארק, ארה"ב.