משתמש:להתראות/ארבע קושיות

הרבי שליט"א הבן שואל. זה שהתינוק דוקא שואל מעורר למעלה הענין דכי נער ישראל ואוהבהו, כתוב32 המדבר בזמן דיציאת מצרים (שיחות חה"פ תש"ד33).

הבן שואל מה נשתנה, בסידורים הישנים הי' גם כן גירסא: הבן שואל מה (שיחות חה"פ תש"ג אות ה34).

ובזהר חדש תיקונים שבסופו (קיב, ד35): בליל שימורים ... כד ייתי ליל פורקנא דילה [דשכינתא] אנהיר לה מ"ה דאיהו שמא מפרש בההוא זימנא בן שואל לאביו מ"ה נשתנה הלילה הזה כו'. עיי"ש36.

מנהגנו אשר השואל מקדים לאמירתו מה נשתנה: טאטע איך וועל בא דיר פרעגען פיר קשיות37.

- וגם אם אין לו אב אומר כן38 – וממשיך:

מה נשתנה כו' הלילות. וואָס איז אנדערש די נאַכט פון פסח פון אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר. די ערשטע קשיא איז שבכל הלילות אין אנו כו' שתי פעמים, אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר כו' צוויי מאָל איין מאָל כרפס אין זאַלץ וואַסער דעם צווייטען מאָל מרור אין חרוסת. די צווייטע קשיא איז שבכל הלילות וכו'.

לאחר אמירת מה נשתנה כנ"ל על ידי הקטן שבמסובים – נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר לחזור ולאמור – בלחש – מה נשתנה כו' (עם הקדמה הנ"ל) והעתקתה39.

מה נשתנה כו' (משנה פסחים קטז, א40).

אנו. האל"ף קמוצה41.

מטבילין, מצה, מרור, מסובין, בסדר זה42 הוא במשנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש (אבל שתי קושיות האחרונות חסרות שם. והגהת הב"ח ברי"ף43 צ"ע) בסידור ר' עמרם גאון (בכת"י ב"מ44) בסידור ר' סעדי' גאון, רמב"ם, טור45, אבודרהם46 (מדמקדימין פירוש קושית מטבילין לפירוש שאר ירקות) זבח פסח למהר"י אברבנל, פרי עץ חיים, סידור האריז"ל, משנת חסידים ועוד. וכן הוא בהגדה הראשונה שבדפוס (שונצינו 148547). וזהו מתאים לסדרם בליל זה: טיבול (עכ"פ הראשון שהוא אינו אלא להתמי' את התינוקות), מצה, מרור, וקושית מסובין אינה בכלל הנ"ל, כי נתוספה זמן רב אחרי קושיות הראשונות, היינו כשחדלו מלאכול בהסיבה כל השנה48. ולכן לא נזכרה במשנה וגמרא (הגר"א49. ופירושו צע"ג, כי ברמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ח ה"ב הביא קושית מסובין וגם קושית כולו צלי, הרי דהיו שואלים מסובין גם בזמן בית המקדש50) ולכן באה גם כן בסוף כל הקושיות לכל הדעות. ועיין בפרי עץ חיים51 אשר סדר הנ"ל מתאים לסדר העולמות מלמטה למעלה: עשי' יצירה בריאה אצילות

אין להקשות52 אם כן לנוסח הרמב"ם53 למה לא נזכרה קושית מסובין בש"ס – ואינה קושיא, שהרי עכצ"ל שלהרמב"ם נשנית קושית מסובין (אם במשנה או בגמרא)54 – שהרי לא יחדש מעצמו בנוסח שהיו אומרים – מה שלא הובא בשום מקום!

ועוד י"ל בכהנ"ל55, ובהקדם – שכמה שינוים ישנם בכת"י הש"ס – לא רק בהסדר, כי אם גם במנין הקושיות [יש שהושמטה קושית מרור, או צלי (אפילו בזמן שבית המקדש קיים)].

והטעם י"ל, כי על פי דין אין מעכב לומר בדוקא כל הקושיות, ואפילו לא לכתחילה (פסחים קטו, ב: פטרתון לומר56),

ולכן הי' בזה מלכתחילה שינויי מנהגים, או שלא הי' מנהג קבוע בכלל

עד שלאחרי זמן (בזמן שבית המקדש הי' קיים57 – כדמוכח מהרמב"ם) איחדו המנהגים ותיקנו לומר כל חמש הקושיות בכל מקום "שיהיו כל ישראל עושים מעשה אחד",

ועל דרך הפירוש באתקין ר' אבוהו בנוגע לתקיעת שופר (רב האי גאון בב"י או"ח סי' תק"צ58).

שתי פעמים. אף שמטבילין ג"פ59 – טבילת המרור והחזרת דכורך כאחד חשיבי (ט"ז סי' תע"ה60).

הלילה הזה מרור. אינו אומר כלו מרור מפני שאוכלים שאר ירקות, בטבול ראשון (תוד"ה הלילה פסחים שם).

שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי (משנה שם) כן הי' שואל בזמן שבית המקדש הי' קיים.

אינו שואל על החיוב לשתות ד' כוסות – כי הוא מדרבנן לגמרי ואין בו דבר מן התורה, משא"כ הסיבה שחיובה במצה, ומטבילין – שטיבול השני הוא במרור (מהר"ל61).

בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר הגדה של פסח, והם: סיפור יציאת מצרים, ארבע כוסות, אכילת מרור, אכילת מצה, אמירת הלל, החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות.

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם.

ארבע קושיות

ההגדה של פסח מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים,

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול.

הרבי מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל לליל הסדר ואינו מודע לתורה ומצוות, ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם.

את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא הגאולה תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

בפנימיות התורה

הרבי מביא את בספר "היום יום" את ביאורו של הרבי הרש"ב בארבעת הקושיות על פי תורת החסידות:

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

1. שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, הלילה הזה שתי פעמים - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
2. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), הלילה הזה כולו מצה - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
3. שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. הלילה הזה מרור - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
4. שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. הלילה הזה כולנו מסובים - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.

אוצר מונדשיין

"מה נשתנה"

וכאן הבן שואל "מה נשתנה" (סידור אדמו"ר)

סדר הקושיות: מטבילין, מצה, מרור, מסובין (סידור אדמו"ר. והוא כפי הסדר שבסידורי האריז"ל [לבד מסידור המשנת-חסידים. אבל בס' משנת-חסידים עצמו הוא כבשאר סידורי האריז"ל], גם בסידור הבעש"ט. הפתיחה ב"מטבילין" ו"מצה" היא בנוסח המשנה שבירושלמי, ואילו בנוסח הבבלי פותחין ב"מצה" ו"מרור".

ובהגש"פ שלו האריך כ"ק אדמו"ר זי"ע במקורות ובביאור הענין). 1.

הנוסח הנפוץ אינו כנוסח האריז"ל, אלא: מצה, מרור, מטבילין, מסובין. ובהגדת ספינקא נדפסו שני הנוסחים: נוסח האריז"ל שבו נהגו גם הם, ו"נוסח העולם".

האמירה בנוסח האריז"ל מצויה גם בהגדות החסידים הראשונות חלקת-בנימין ובאר-מים, וכך גם בס' דרכי-חיים ושלום (אות תר), ערכי-יהושע (אות קכז), סידור ראדיוויל, סידור אור-הישר, הגדת קוידנוב (וראה שם בליקוטים עמ' נד-נה) והגדת לב-יחזקיה (אות נט-ס). בהגדת זידיטשוב סדר הקושיות הוא כמנהג העולם, אך בהגדת 'במסלה' לבית זידיטשוב-קומרנא הסדר הוא כנוסח האריז"ל. בהגדת רוז'ין (עמ' מח), שנוסח סדיגורא כסדר האריז"ל, ונוסח בויאן בסדר מיוחד: מצה, מטבילין, מרור, מסובין. וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שג).

1) וזה לשונו: מטבילין, מצה, מרור, מסובין - בסדר זה הוא במשנה שבירושלמי, רי"ף ורא"ש (אבל שתי קושיות האחרונות חסרות שם. והגהת הב"ח ברי"ף צ"ע), בסידור ר' עמרם גאון (בכת"י ב"מ), בסידור ר' סעדיה גאון, רמב"ם, טור, אבודרהם (מדמקדימין פירוש קושית "מטבילין" לפירוש "שאר ירקות"), זבח-פסח למהר"י אברבנאל, פרי-עץ-חיים, סידור האריז"ל, משנת-חסידים ועוד. וכן הוא בהגדה הראשונה שבדפוס (שונצינו 1485). וזהו מתאים לסדרם בליל זה: טיבול (עכ"פ הראשון, שהוא אינו אלא להתמיה את התינוקות), מצה, מרור. וקושית "מסובין" אינה בכלל הנ"ל, כי ניתוספה זמן רב אחרי קושיות הראשונות, היינו כשחדלו מלאכול בהסיבה כל השנה. ולכן לא נזכרה במשנה וגמרא (הגר"א. ופירושו צע"ג, כי ברמב"ם הלכות חמץ-ומצה פרק ח הלכה ב הביא קושית "מסובין" וגם קושית "כולו צלי", הרי דהיו שואלים "מסובין" גם בזמן בית-המקדש). ולכן באה גם-כן בסוף כל הקושיות לכל הדיעות. ועיין בפרי-עץ-חיים, אשר סדר הנ"ל מתאים לסדר העולמות מלמטה למעלה: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות.

1) וזה לשונו: מטבילין, מצה, מרור, מסובין - בסדר זה הוא במשנה שבירושלמי, רי"ף ורא"ש (אבל שתי קושיות האחרונות חסרות שם. והגהת הב"ח ברי"ף צ"ע), בסידור ר' עמרם גאון (בכת"י ב"מ), בסידור ר' סעדיה גאון, רמב"ם, טור, אבודרהם (מדמקדימין פירוש קושית "מטבילין" לפירוש "שאר ירקות"), זבח-פסח למהר"י אברבנאל, פרי-עץ-חיים, סידור האריז"ל, משנת-חסידים ועוד. וכן הוא בהגדה הראשונה שבדפוס (שונצינו 1485). וזהו מתאים לסדרם בליל זה: טיבול (עכ"פ הראשון, שהוא אינו אלא להתמיה את התינוקות), מצה, מרור. וקושית "מסובין" אינה בכלל הנ"ל, כי ניתוספה זמן רב אחרי קושיות הראשונות, היינו כשחדלו מלאכול בהסיבה כל השנה. ולכן לא נזכרה במשנה וגמרא (הגר"א. ופירושו צע"ג, כי ברמב"ם הלכות חמץ-ומצה פרק ח הלכה ב הביא קושית "מסובין" וגם קושית "כולו צלי", הרי דהיו שואלים "מסובין" גם בזמן בית-המקדש). ולכן באה גם-כן בסוף כל הקושיות לכל הדיעות. ועיין בפרי-עץ-חיים, אשר סדר הנ"ל מתאים לסדר העולמות מלמטה למעלה: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות.

קישורים חיצוניים

• מדוע לחב"ד יש 'מה נשתנה' שונה?
• הרבי מעודד ילדים לשאול את ארבעת הקושיות
• בואו ללמוד לומר את 4 הקושיות באידיש
• מה נשתנתה גלות זו מכל הגלויות?, עיבוד משיחת הרבי על התוכן הפנימי של 4 הקושיות, באתר צעירי חב"ד

ויקיפדיה: מַה נִּשְׁתַּנָּה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר. חלק זה הוא אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בתרבות הישראלית בימינו.

וכאן הבן שואל אביו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?'

— תבנית:משנה

הטקסט כולל שאלה אחת, המתפרטת לארבע שאלות: "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?", שהרי "בְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה" וכן הלאה.

הטקסט מעלה תמיהה מדוע שונה לילה זה של ליל הסדר מכל הלילות, והתשובה אליו ניתנת בהמשך הסדר.

טעות רווחת היא שמדובר למעשה בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות ("שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה...", "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות...", "שבכל הלילות אין אנו מטבילין...", "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין"). אולם, כאמור, זוהי טעות. למעשה מדובר בשאלה אחת ארוכה המחולקת לארבע שאלות קצרות המתייחסות לארבעה אספקטים שונים שבהם הלילה הזה (ליל הסדר) שונה משאר הלילות. השאלה איננה מהם ההבדלים בפועל בין לילה זה לכל הלילות, אלא מהו הגורם לארבעה הבדלים אלו.

בנוסח המקורי, היו שלוש שאלות, שאלת המצה ועוד שתי שאלות: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צָלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים." עם חורבן בית שני ושינוי המציאות החברתית השתנו שתי השאלות האחרונות.^{[דרוש מקור]}

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר.

• [old.piyut.org.il/textual/347.html האזנה ל'מה נשתנה' במגוון לחנים מכל המסורות, פירוש של השיר ועיון בו]
• [www.2all.co.il/web/sites/ravsasson/PAGE12.asp על ההבדל בסדר השאלות בין ההגדות השונות - ספרדים ואשכנזים בעיקר]