הרבי בארצות הברית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־09:19, 8 באוגוסט 2021 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סדרת ערכים בנושא
תולדות חייו של הרבי
הרבי לצד אדמו"ר הריי"צ, תש"ג, במהלך התקופה בה שהה בארצות הברית

בשנת תש"א הגיע הרבי יחד עם הרבנית לארצות הברית, ובמהלך עשרת השנים הבאות הצטרף לחותנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ בפעולתיו.

הגעת הרבי והרבנית לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הצלת הרבי והרבנית
גזיר עיתון ממודעת ברכה שפרסם 'ועד הפועל של אגו"ח בארצות הברית וקנדה' בעיתונות היהודית לאחר הגעת הרבי

ביום שני, כ"ח סיון התש"א, בשעה 10:30 בבוקר, עגנה ספינתם של הרבי והרבנית בנמל ניו יורק, לאחר שנצלו מעמק הבכא הנאצי.

ממשפחת בית הרב הגיעו לקבל את פני הרבי והרבנית בנמל - הרבנית נחמה דינה שניאורסון, בתה חנה גוראריה, חתנה הרש"ג ובנם בערי גוראריה.

אדמו"ר הריי"צ אף שלח משלחת של חסידים ותלמידי הישיבה המבוגרים לקבל את פניהם, תוך שהוא מגלה להם על ידיעותיו המופלגות של חתנו הנעלה.

בתקופה הראשונה לבואם התגוררו בבנין 770, בחדר שלימים נהיה החדר הקבוע של הרבי. לאחר מכן שכרו דירה בקומה שלישית בבניין הממוקם בפינת הרחובות ברוקלין ופרזידנט , ורק לאחר מכן עברו להתגורר בביתם הפרטי ברחוב פרזידנט בו התגוררו עד לפטירתה של הרבנית.

על אף בקשת החסידים ובחורי הישיבה לזכות להתוועדות עם "חתנו של הרבי", נאות הרבי להתוועד רק ביום חמישי בלילה[1]. בהתוועדות זו נכחו כעשרים וחמשה איש, וכולם יצאו ממנה אחוזי התפעלות. במהלך ההתוועדות לימד הרבי את ניגון התעוררות רחמים רבים לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הרבי המשיך להתוועד עם החסידים מדי פעם במהלך עשרת השנים הבאות. שיחותיו בהתוועדוית אלו קובצו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.

ידיעות על בואם התפרסמו באותו הזמן במכתבי העת היהודיים, בצירוף ברכות ואיחולים להרמת קרן היהדות, כדוגמת: "יהי בואו לברכה ולהצלחה, להרמת קרן התורה".

פעולות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד עם הגעתו של הרבי לארצות הברית התחיל לסייע לאדמו"ר הריי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. באותם שנים עבד הרבי במקביל גם בהנדסת אוניות בחיל הים האמריקאי[2].

בשנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הריי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו התחילו לנהור המוני חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[3].

ביקור הרבי בפריז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז (תש"ז)

בכ"ה אדר תש"ז נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כב' חודשים, וביום כ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לאדמו"ר הריי"צ.

הערות שוליים

  1. אולי ניתן לתלות זאת בכך שהרבי לא רצה להתוועד לפני שהוא פוגש באדמו"ר הריי"צ, פגישה שאירעה רק ביום רביעי בצהרי היום (בית משיח גליון 793, ע' 46).
  2. בחלוקת דולרים אישר זאת הרבי במענה לשאלת מר מאיר מורג מחיל הים הישראלי. הרבי גם הסביר זאת לאור החלוקה הידועה הקיימת בין 'יששכר' ל'זבולון': חיל הים שייך לחלקו של 'זבולון' והרבי שעוסק בתורה הוא כ'יששכר', אך במסגרת חלוקה זו מתעניין יששכר מה קורה עם זבולון - דברי משיח
  3. ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י