משתמש:חסיד של הרבי/ארגז חול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיבת ניווט - ארגזי חול

ארגז חול

כללי - תוספות לפיצול - עיצוב לדף משתמש

תבנית יצירה


משהו

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
לא A לא B ולא C ארץ ישראל כולה שלי!!


יחי המלך!

דף זה הינו ארגז החול של המשתמש היקר חסיד שלך הרבי. בדף זה אכין את כל הפרויקטים שלי - ולאחר מכן - בתכנית הגלותית - אפרסם אותם.

תבניאות

משתמש זה דוגל בכך שאגו"ח מנוהל אך ורק ע"י הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה ולא ע"י אף אחד אחר ולא ע"י שום גורם אחר


משתמש זה דוגל בכך שאגו"ח מנוהל אך ורק ע"י הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה ולא ע"י אף אחד אחר ולא ע"י שום גורם אחר איזה אשר יהיה


אגו"ח מיידנצ'יק



מכתבו של אדמו"ר המהר"ש

"מכתבו קבלתי בבואי מוויטבסק שלום יום ו' עש"ק העבר. מה אומר ומה אדבר, אנחמכם אחר הגבורות הנוראות האלה, וגדול כים שברך מי ירפא לך. הנותן ליעף ינחמנו ממעון קדשו כמאמר רז"ל ברבות סוף א"ב קדמאה דאיכה לקתה בכפלים נחמה בכפלים נחמו נחמו עמי יאמר אלקי' להיות מי רפא לך וכו'

בדבר נסיעתי למחנם באמת הי' רצוני להיות, אך מאחר שנשמע ממאהילוב מהילוך המחלה ר"ל ונוסף לזה כי אינני רואה נחיצות תועלת ענין נכון מנסיעתי, ובפרט כאשר שמעתי ברור שמע' יהי' במחנינו תומ"י אחר שלושים ונוכל להתיישב היטב בענין קביעות וירתך איך להתרחק מנדוד מחלוקת ח"ו בכדי שישכון בפורנו אהבה אמיתית, וה' הטוב ינחנו במעגלי צדק למען שמו לקרב הלבבות באמת ויברך אותנו בתוך עמו ישראל בשלום כחפצם דודם מלונ"ח. שמואל."

ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 37

כיפת יחי

על ראשו של משתמש זה מתנוססת לתפארה כיפת יחי


הגדלת ערך חב"ד סטרשלה

מחלוקת סטרשלה וחב"ד

יחס רבותינו נשיאנו לחצר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.


קהילת חב"ד בבריטניה

בשנת 1948 שלח האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, הרב יוסף יצחק שניאורסון, את חסידו המסור הרב בנציון שמטוב ללונדון במטרה לארגן נוכחות של חב"ד-ליובאוויטש במטרה לחזק את החינוך היהודי ברחבי בריטניה.

הפעילות גדלה. בשנת 1959 נרכש בניין בסטמפורד היל - עד מהרה לחידוש ובנייתו מחדש. נוסדו בתי הספר לחטיבות ביניים ולבנות של ליובאוויטש. בית הספר הבנים הבכיר, שנפתח בשנת 1963, היה ממוקם בקינגסלי דרך, בפרבר גן המפסטד. פרויקטים אחרים כללו שיעורים ומפגשים קבועים שאורגנו על ידי ארגון נוער ליובאוויטש, עבודות בקמפוס המנוהלת על ידי מועצת ליובאוויטש לאוניברסיטאות ומכללות, חינוך מבוגרים, ארגון הנשים מליובאוויטש, פרסומים, מחנות יום ילדים ומחנות לילה, ול"ג בעומר תהלוכות. בשנת 1967, כאשר ל"ג בעומר נפלה ביום ראשון, לקחו חלק במצעד יותר מאלף ילדים שהגיעו משלושים מרכזים שונים ברחבי לונדון. בשנת 1968 הייתה הפתיחה הרשמית של הבניין החדש, בית ליובאוויטש . להלן קטע מתוך המכתב ששלח הרבי מליובאוויטש לאירוע:


לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד בבריטניה, הנוכחות החב"דית בבריטניה הסתכמה בשני בתי כנסת חב"ד בלבד במנצ'סטר, ובית כנסת חב"ד אחד בלונדון. (כמו כן היה עוד בית כנסת שנוהל ע"י חסיד חב"ד, אך מתפלליו לא היו חב"דניקים).

לאחר השואה בשנת תש"ט שלח אדמו"ר הריי"ץ את ר' בן ציון שם טוב לחזק את ההתיישבות החב"דית ברחבי בריטניה, ותוך כדי לחזק את החינוך היהודי במדינה.

בשנת תשי"ט נרכש מבנה בשכונה היהודית בלונדון "סטמפורד היל" ועד מהרה הוקם ונהיה למרכז חב"ד בבריטניה. (המבנה נפתח רשמית בתשכ"ט, ואף קיבל ברכרה מהרבי לרגל הפתיחה)בנתיים נוסדו ברחבי בריטניה תלמוד תורה חב"ד, בית ספר בנות, בית ספר יסודי לבנים (נפתח בערך בשנת תשכ"ג),. כמו כן חב"ד בלונדון המשיך לצמוח ולפרוח כאשר התווספו עוד ועוד שיעורי תורה וחסידות ברחבי לונדון, נפתח ארגון "נוער חב"ד" בבריטניה - ארגון שנותן מענה לסטודנטים יהודים ברחבי בריטניה כולה, נשי ובנות חב"ד אנגליה, ואז גם התחילה מסורת של תהלוכות ל"ג בעומר.

קהילת חב"ד בלונדון

מתחם בית ליובאוויטש בלונדון

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד בלונדון, הנוכחות החב"דית בלונדון הסתכמה בבית כנסת חב"ד אחד בלבד. (היה אז עוד בית כנסת אחר שנוהל ע"י הרב בנימינסון - חסיד חב"ד, אך מתפללי הבית כנסת לא היה חב"דניקים). ובמס' מאוד קטן של חסידים.

הרב שמרינוב, שהתקבל בחום על ידי מר פרין, בחר את סטמפורד היל כמרכז פעילותו , אם כי הוא גם טייל ללא לאות ברחבי הארץ. ביתו ברחוב קרניץ 'הפך לחדר, מנוהל על ידי אשתו ובתו פרדל, (לימים אשתו של רבי נחמן סודק). הרב שמטוב ארגן חידורים נוספים בגבעת סטמפורד ובאיסט אנד. במקביל אליו הצטרפו אישים מסורים כמו הכומר אד"ף סופרין ז"ל והליברוד לחיים הרב שרגא פייוויש פוגל, שהיו אמורים להיות דמויות מובילות בלבביץ 'בבריטניה.

בשנת תש"ט - מס' שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה נרשמה הגירה המונית של חסידי חב"ד אל בריטניה, רובם ככולם התרכזו בלונדון, אך אז הם עוד לא היו לקהילה מסודרת. לא היה להם מוסדות, בתי כנסת (מלבד אלה שצוינו לעיל), תלמודי תורה, כוללים, וישיבות. כאשר שמע ע"כ אדמו"ר הריי"ץ הוא שלח את הרב בן ציון שם טוב כדי שיחזק את הקהילה היהודית בבריטניה, ובכלל זה את הקהילה החב"דית הטריה שנרקמה זה עתה בלונדון. הרב בנציון שם טוב נחל הצלחה גדולה במשימה שהטיל עליו הרבי, והחל פותח שורות של מוסדות ומסגרות לילדים היהודים בבריטניה. כמו כן הרב שם טוב פתח תלמוד תורה זמני לקהילת חב"ד בלונדון בביתו הפרטי ברח' קרניץ, החדר נוהל ע"י אשתו ובתו פדרל (לימים אשתו של ר'נחמן סודק - יו"ר המוסדות של חב"ד באנגליה ומנהל בית ליובאוויטש לונדון). בנוסף ל'חדר' הזה הקים הרב שם טוב 'חדרים' נוספים בעוד מס' מוקדים ברחבי לונדון. את מרכז הפעילות של חב"ד ליובאוויטש בבריטניה ריכז הרב בן ציון שם טוב בשכונת סטמפורד היל.

בשנת תשי"ט, כאשר פעילות חב"ד בבריטניה גברה, והקהילה הורחבה. הוחלט על רכישת מבנה בשכונה היהודית בלונדון - שכונת סטמפורד-היל. המבנה נרכש וניתן לו השם "בית ליובאוויטש"

קהילת חב"ד במנצ'סטר

לפני השואה בקושי והיו חסידי חב"ד במנצ'סטר, הנוכחות החב"דית במנצ'סטר הסתכמה איפה בשני בתי כנסת חב"ד בלבד.

תבנית

סוף דיון

ניסויים

יציאה


מיועדת לדפי משתמשים או דפי שיחת משתמשים.

מניחים את התבנית {{התוועדות חסידית}} ומקבלים את החלון הזה במרכז דף השיחה.

משתמש זה אוהב להתוועד!

הידיעון

הידיעון החל את דרכו כידיעון מקומי של בתי העסק בכפר חב"ד, בשלביו הראשונים היה הידיעון פרוס על דף אחד בלבד[1] בדפים רגילים ודקים, אז נקרא "ידיעון הכפר".

ערכים שיצרתי

ערכים שיצרתי

ערכים שיצרתי

חב"ד סטרשלה איש (תואר), גבר (תואר), אנוש (תואר), אין ערוך, מזמור לתודה, טעם, מרכז מנורה (דניפרו), בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו), בית הכנסת ברוצקי (קייב), בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד), בית ליובאוויטש לונדון, תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס, מוסדות אהלי תורה קראון הייטס, לונדון, נחלת מנחם, בן ציון קארף, אברהם מיידנצ'יק, יקותיאל יהודה מיודובניק, דובער מנדלזון, ירחמיאל אלפרוביץ', עוזר אלפרוביץ', מנחם מענדל אלפרוביץ', יונה לבנהרץ, יחיאל יוסף ריבקין (כפר חב"ד), שמואל גרומך, אליהו שדמי, שמואל מרדכי נוטיק, אליהו חביב, שניאור זלמן מיידנצ'יק, יצחק מאיר גרינברג, ספר המצוות לרמב"ם, נשמתא דאורייתא (עלון), רואים עלי (עלון), ממתק לשבת (עלון), הידיעון, ליובאוויטש (גיליון), קרבן תודה, בעלי התוספות, פרץ מקורביל, גאונים, חופשה חב"דפדית, חב"דפדיה:עלון, סינון בי"ד רבני חב"ד לאינטרנט, תלמוד תורה כפר חב"ד, אברהם וולף, שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד), *בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד), אלחנן יעקובוביץ', יהונתן בנטובאיש, ירון בר זוהר, סירטוק, שטריימל, קסקט, מנחם מענדל לזר, נחום פרסמן, יצחק חזן, שניאור זלמן הבלין

ערכים שיצרתי

ענפי חב"ד

מושגים חסידיים

קטעים בתפילה

לבושים חסידיים

מוסדות וארגונים

מקומות

אשים

ספרים עלונים וגיליונות

מושגים

מיזמים

הוספות

מכתבו של אדמו"ר המהר"ש

"מכתבו קבלתי בבואי מוויטבסק שלום יום ו' עש"ק העבר. מה אומר ומה אדבר, אנחמכם אחר הגבורות הנוראות האלה, וגדול כים שברך מי ירפא לך. הנותן ליעף ינחמנו ממעון קדשו כמאמר רז"ל ברבות סוף א"ב קדמאה דאיכה לקתה בכפלים נחמה בכפלים נחמו נחמו עמי יאמר אלקי' להיות מי רפא לך וכו'

בדבר נסיעתי למחנם באמת הי' רצוני להיות, אך מאחר שנשמע ממאהילוב מהילוך המחלה ר"ל ונוסף לזה כי אינני רואה נחיצות תועלת ענין נכון מנסיעתי, ובפרט כאשר שמעתי ברור שמע' יהי' במחנינו תומ"י אחר שלושים ונוכל להתיישב היטב בענין קביעות וירתך איך להתרחק מנדוד מחלוקת ח"ו בכדי שישכון בפורנו אהבה אמיתית, וה' הטוב ינחנו במעגלי צדק למען שמו לקרב הלבבות באמת ויברך אותנו בתוך עמו ישראל בשלום כחפצם דודם מלונ"ח. שמואל."

ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 37

הוספות

מכתבו של אדמו"ר המהר"ש

"מכתבו קבלתי בבואי מוויטבסק שלום יום ו' עש"ק העבר. מה אומר ומה אדבר, אנחמכם אחר הגבורות הנוראות האלה, וגדול כים שברך מי ירפא לך. הנותן ליעף ינחמנו ממעון קדשו כמאמר רז"ל ברבות סוף א"ב קדמאה דאיכה לקתה בכפלים נחמה בכפלים נחמו נחמו עמי יאמר אלקי' להיות מי רפא לך וכו'
בדבר נסיעתי למחנם באמת הי' רצוני להיות, אך מאחר שנשמע ממאהילוב מהילוך המחלה ר"ל ונוסף לזה כי אינני רואה נחיצות תועלת ענין נכון מנסיעתי, ובפרט כאשר שמעתי ברור שמע' יהי' במחנינו תומ"י אחר שלושים ונוכל להתיישב היטב בענין קביעות וירתך איך להתרחק מנדוד מחלוקת ח"ו בכדי שישכון בפורנו אהבה אמיתית, וה' הטוב ינחנו במעגלי צדק למען שמו לקרב הלבבות באמת ויברך אותנו בתוך עמו ישראל בשלום כחפצם דודם מלונ"ח. שמואל."

ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש עמ' 37
  1. לעומת היום שיש בו למעלה מ60 דפים בד"כ