קונטרס אחרון - פרק א'

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

להבין אין הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה

מבוא

הסימן הראשון בקונטרס אחרון מתווך בין דברי האר"י והזהר הנראים כסותרים זה את זה.

גוף הסימן

פרק א

קונטרס אחרון על כמה פרקים עיין בלקוטי אמרים חלק א' פרק מ':

להבין איך הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר בחכמה עילאה, על פי מה שנאמר בכוונות דף ט"ז ע"ב, כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו'. וכן יש לומר בהרהור באותיות הכתובות. אבל הדבור יש לומר דבוקע וסליק לאצילות ממש או לבריאה בדחילו ורחימו שכליים או ליצירה בדחילו ורחימו טבעיים ובמקרא סליק מעולם הזה לעשר ספירות דעשיה משום דבקע אוירין וכו'. מה שאין כן בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו וכו'. ומה שנאמר בזהר ח"ג דק"ה דהרהור לא עביד מידי כו' והיינו אפילו לטב, ע"ש ובדל"א ע"ב, יש לומר דהיינו לאתערא לעילא שיומשך משם לתתא רק מחשבתו נשארה שם ומוסיפה שם אור גדול בתוספת וריבוי האור באצילות על ידי מקרא ומצות מעשיות שבעשיה שעיקר היחוד הוא למעלה רק הפירות בעולם הזה על ידי המשכת אור מעט מזעיר למטה על ידי הדבור ומעשה מה שאין כן בהרהור לא נמשך כלום ולכן לא יצא ידי חובתו מה שירדה נשמתו לעולם הזה רק להמשיך אורות עליונים למטה כמו שכתב בעץ חיים שכ"ו להמשיך אור אבל להעלות ממטה למעלה הוא דוקא על ידי מחשבה טובה דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא וכמו שנאמר בשער הנבואה פ"ב, והמחשבה טובה כו' ומה שנאמר דבקע רקיעין וכו' והיינו אפילו בלא דחילו ורחימו במכל שכן מדברים בטלים [זאת אומרת דגם שם יש איזו תאוה. (בנ"א ליתא תיבות אלו)] דמדה טובה מרובה היינו רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם העליון וכל שכן בנר"ן אפילו באדם דעשיה שהן עשר ספירות אורות וכלים וזהו שנאמר בתקונים דבלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' דוקא:

סיכום

בפרק מ' בתניא מובאים בשם האר"י דברים שנראים כסותרים את הזהר:

האר"י אומר שעליית התורה והמצוות תלויה בכוונה,
ואילו והזהר אומר שהכוונה אינה פועלת כלום^[1]?

מסביר אדמו"ר הזקן, שתלוי על מה מדברים:

הזהר הקדוש מדבר על המשכה. כשצריך להמשיך (מלמעלה למטה) הרהור וכוונה לא מועילים ולא פועלים כלום^[2].
ואילו האר"י הקדוש מדבר על העלאה. כשמדובר על העלאה (מלמטה למעלה) ההיפך הוא הנכון: רק הכוונה היא המעלה את התורה ומצוות^[3].

מושגים יסודיים

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן ל"באגרת הקודש - סימן ל"ב|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=פרק ב'}}

הערות שוליים

↑ אלא רק דיבור ומעשה הם הפועלים.
↑ אלא רק מעשה: מצוות, או לפחות דיבור (הנקרא 'מעשה קטן').
↑ ובלי כוונה הן נשארות למטה.

[1] אלא רק דיבור ומעשה הם הפועלים.

[2] אלא רק מעשה: מצוות, או לפחות דיבור (הנקרא 'מעשה קטן').

[3] ובלי כוונה הן נשארות למטה.

[1]

[2]

[3]