תכנון המשפחה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תכנון ילודה תכנון משפחה מכון פוע"ה שפרה ופועה

כתבות של סימה אשכנזי בכפ"ח חוברת של סגל?


מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח.

מקורה

מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

ספר בראשית פרק א פסוק כח

גדר המצווה

ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות "לשבת יצרה" המוטלת על כל אדם, בתור בן נח, גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי.

חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת,[1] אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.[2]

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של התנא בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם[3] מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו[4]

בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך.

=חשיבות המצווה

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח.

השאלה הראשונה ששואלים בבית דין מעלה. הרבי דייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[5].

הבאת משיח[6].

בתורת הסוד

אדמו"ר הצמח צדק[7] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

עידוד הילודה

בשנת תש"מ הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"[8].

בדורנו שמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם[9].

“יש להשתדל ולהפוך עולמות כדי ללדת ילדים. התורה מצווה ‘פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה’, ולכן עד שלא קיים את המצווה כפשוטה (באופן של ‘כבשוה’) הרי אפילו שיש בידו תירוצים, שכבר יצא ידי חובתו על פי ‘שולחן ערוך’ וכיוצא בזה, הרי בשעה שעושה חשבון צדק (אמיתי) בנפשו אין ספק לאיזו מסקנה יגיע… בוודאי שאין לעשות חשבון שילד נוסף יביא לידי הוצאות נוספות כי בודאי הקב”ה יכול לזון ולפרנס ילד יהודי נוסף כשם שהוא זן ומפרנס את העולם כולו!”

הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד לשלום בית בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיה הברכה[10].

ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של עשירות[11], ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחדשיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}.

יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה[12]

יש לעשות זאת בשמחה[13].

אדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף[14].

כאשר יהודי נכנס ליחידות אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."[15].

קירוב הגאולה

במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף".[16]

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[17].

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".[18]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
  • מבצע לא תרצח, מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
  • הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: הברכה הגדולה ביותר, גליון 1859 עמוד 22  •  הזכות להיות הורים, גליון 1859 עמוד 15

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. יבמות סא, ב.
  2. יבמות סב, ב.
  3. ולהעיר מסוטה ד, ב.
  4. שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.
  5. משיחת ט"ו שבט תשמ"א.
  6. שיחת י' שבט תש"ל.
  7. אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
  8. סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
  9. שבת פרשת נשא תש"מ.
  10. י"Z סיון תש"מ.
  11. שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.
  12. שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
  13. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
  14. שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.
  15. סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.
  16. יבמות סב, א.
  17. שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
  18. שם.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

קטגוריה:מצוותקטגוריה:חתונה קטגוריה:חסידות