ושתי
ושתי המלכה הינה אשתו של המלך אחשורוש שנהרגה בסעודת אחשורוש בעקבות ביזוי בעלה המלך.
תולדות חיים
מוצאה
במדרשים מובא שושתי המלכה הייתה ביתו של בלשצר מלך בבל, בנו של אוויל מרודך ונכדו של נבוכדנאצר שגרם לחורבן בית המקדש הראשון, ובמותה של ושתי התגשמה גם הנבואה ש"והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד"[1], בשנת השלישית למלכותו של בלשאצר הוא ערך משתה גדול וזאת ע"פ חישובו שעברו 70 שנה מאז מלגות בבל ולא התקיימה הנבואה שבית המקדש יבנה בזמן זה, בגמרא במסכת מגילה מובא שבלשאצר עטה בחישובו והוא היה צריך למנות 70 שנה החל מחורבן בית המקדש הראשון[2].
באמצע הסעודה מגיעים כורש ומדי כובשים את המקום והורגים את בלשצר ולוקחים תחת חסותם את ושתי, ובהמשך מחתנים אותם עם בנו של כורש אחשורוש[3], ע"פ אחד הפירושים סעודת אחשורוש היה החתונה בין אחשורוש לושתי[4].
סעודת אחשורוש
במקביל לסעודת אחשורוש ערכה ושתי גם היא סעודה במקביל לנשים בבית המלכות של אחשורוש, המפרשים מסבירים שהי עשתה זאת בבית המלכות ולא בבית הנשים וזאת משום שהיא רצתה להכשיל את הגברים בראיית נשים לא צנועות[דרוש מקור], ע"פ המובא הייתה אז ושתי בגיל פחות מ20[5].
הריגתה
במגילת אסתר מובא שביום השביעי למשתה אחשורוש לתושבי שושן הבירה, ציווה המלך לשבעת קרוביו שיביאו לפני את ושתי המלכה, בגמרא מבואר שקדם לכך דיון בין שרי פרס ומדי למי יש אישה הכי יפה, ולבסוף בא אחשורוש ואמר שאשתו שהיא בבלית יפה יותר מכולם והיא יכולה לבוא אף ערומה שכתר מלכות לראשה[6].
במפרשים מבואר שאותו היום היה יום שבת ובני ישראל הלכו אז לבתיהם, הרבי הסביר באחת משיחותיו, שששת הימים הראשונים נערכו כרצון "המן" שבהם היו הגויים אוכלים ומדברים דברי תפילות, אבל ביום השביעי שבת שבה "ישראל אוכלין ושותין, ומתחילין בדברי תורה ותשבחות" היה מרדכי שבע רצון מכך, והתגשמה משאלתו של אחשורוש שהסעודה תערך "כרצון איש ואיש" וכתוצאה מכך הוא היה "טוב לב המלך ביין"[7].
לאחר שושתי מסרבת לבוא, מציע ממוכן אחד משבעת סריסיו של המלך להרוג את המלכה ולהביא במקומה מלכה אחרת, ומנמק זאת בכך ש:
"תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."
בגמרא מוסבר שהסיבה שושתי סרבה לבוא זה בגלל שהצטרעה או שצמח לה זנב, כמו כן היא נעשה מידה כנגד מידה, ושתי נהגה להפשיט בנות ישראל ולהורות להן לעשות מלאכה בשבת, ועל כן נגזר עליה שתבוא ערומה ותהרג[8].
הרבי מסביר את תשובתו של ממוכן ש"לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה, כי על כל השרים והעמים", שהוא נאמר משום שרצונו של אחשורוש היה שהסעודה תהיה "כרצון איש ואיש" ובגלל שסיפור ושתי פוגע גם ברצונותיהם של שרי המלך, הדבר משמש כנימוק נוסף להריגתה[9].
בתורת החסידות
בתורת החסידות מבואר שעניניה של ושתי היה חשמל דנוגה, והיא הייתה מסתירה ומעלימה על ענייני הקדושה של אחשורוש[10].
לקריאה נוספת
- מגילת אסתר, פרק א'.
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |
הערות שוליים
- ↑ מסכת מגילה, דף י', ע"ב
- ↑ מסכת מגילה, דף י', ע"ב.
- ↑ מסכת מגילה, דף י', ע"א.
- ↑ פירוש האבן עזרא.
- ↑ פירוש יונתן איישביץ[דרושה הבהרה]
- ↑ מסכת מגילה, דף י"ב, עמ' ב'.
- ↑ שיחת פורים תש"ל.
- ↑ מסכת מגילה, דף י"ב, ע"ב.
- ↑ לקו"ש, ל"ו, עמ' 161.
- ↑ תורת מנחם, תשי"ז, חלק ב', עמ' 146.