ישראל מרוז'ין
רבי ישראל מרוז'ין
הצדיק הקדוש רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (ג' בתשרי ה'תקנ"ז - ג' בחשון ה'תרי"א; 1796 - 1850). מכונה "הרוז'ינר" וכמו כן מכונה "הרוז'ינאי", מייסד חסידות רוז'ין המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.
קורות חייו
רבי ישראל נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה, אנגלית:Pohrebysche, רוסית:Погребище) שבאוקראינה פלך ויניצה, למחרת ראש השנה - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי שלום שכנא מפראהביטש בן רבי אברהם המלאך ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים".
כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי אברהם מפראהביטש גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה ראש ישיבה בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין - עיר בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
הוא נודע בעבודת ה' על דרך מלכות, אך הוא עצמו סיגף עצמו בסיגופים שונים. היה הולך עם נעלי זהב ללא חוליות, וכאשר היה צועד על השלג היו נראים על השלג סימני דם מרגליו. היה ממעט באכילה.
באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של מתנגדים נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ אשר בבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית, וכיום חלק מאוקראינה, שם המשיך את דרכו המלכותית.
לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי הירש מרימנוב.
האדמו"ר הזקן מספר בשבחו
רבנו הזקן ראה בפעם הראשונה את הרוז׳ינאי באסיפת תלמידי הרב המגיד ותלמידי הבעל שם טוב, בה מינו את רבנו הזקן למנהל החבריא. עד אז היה רבנו הזקן נוסע אל התלמידים כדי לחזק אותם, ואז מינוהו למנהל החבריא כלפי חוץ. היה זה לפני שנבחר כנשיא אצל חסידים. ואז אמר על הרוזינאי ״אמרו צדיק כי טוב״ 1, כי הרוז׳ינאי היה אז שבע עשרה שנה בגימטריא טוב (ועוד מטעמים אחרים). כשנסתלק הרוז׳ינאי, ג׳ חשון תרי״א, היה יום גשום מאד. בשעה שלש קרא ה״צמח צדק״ בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל״ע, והורה להביא לו התפילין שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז׳ינאי נסתלק וחשב עצמו לאוע.
ידידו של הצמח צדק
הצמח צדק אמר לבניו: בשעה שהצדיק הקדוש מרוז׳ין אומר תהלים, כל העולם פתוח לפניו ובתהלים של שבת הוא רואה בשרשים שבכל עניני העולם, ואז הוא יכול לתקן בשורש ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת הצדיק הקדוש מרוז׳ין. סיפר המהר"ש את סיבת הדבר: אהבה גדולה וחיבה יתירה היתה בין הרבי ה״צמח צדק״ לבין הרבי מרוז׳ין. פעם אירע ענין כללי גדול ושלח הרבי ה״צמח צדק״ את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז׳ין להתיישב ולטכס עצה נכונה בביטול הגזירה.
בבוא רבי יצחק אייזיק הלוי אל הצדיק מרוז׳ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה״צמח צדק״, אמר: נאמר כמה פרקי תהלים, ויפתח השי״ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום השבת - מספר הצדיק החסיד רבי יצחק אייזיק הלוי למורי הרשב״ץ ־ כשהרבי מרוזיין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר ועלי פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לי הרבי מרוז׳ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו והגזירה תיבטל בעזרת ה׳ וגם האדמו״ר שלכם מסכים עמדי.
משפחתו ותלמידיו
בניו
- רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, בנו רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש חתנו רבי אברהם יהשוע העשיל אדמו"ר ממזבוז
- רבי אברהם יעקב מסדיגורה
- רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב - מייסד חסידות צ'ורטקוב
- רבי דב בער פרידמן מלאובה
- רבי מנחם נחום משטפנשט - מייסד חסידות שטפנשט
- רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין - מייסד חסידות הוסיאטין, חתנו רבי יצחק מאיר השל מייסד חסידות קאפיטשניץ
בנותיו
- גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי לוי יצחק מנזון מייסד חסידות אוז'ירן
- חיה מלכה - אשת האדמו"ר יצחק טוורסקי מסקווירא
- לאה - אשת רבי דוד הלפרין, בניהם רבי שלום הלפרין מייסד חסידות וסלוי
- מרים - אשת האדמו"ר מנחם מנדיל הגר מויז'ניץ
תורותיו
דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים
מקורות
אוצר סיפורי חב"ד חלק ו' (חלק מערך זה נלקל מתוך הויקפידיה העברית)