מאה ברכות
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מאה ברכות, היא תקנה מדוד המלך, מכיון שבימיו הייתה מגיפה בה מתו מאה אנשים בכל יום, לכן תיקן דוד המלך את תקנת מאה ברכות, אותה סמך על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך, אל מיקרי מה אלא מאה".
מקור התקנה
בגמרא מנחות[1] מובא כי חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, לפי שנאמר בתורה[2] "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך", ופירש שם רש"י "קרי ביה מאה", והתוספות פרשו שם[3], שאין שכוונת הפסוק במילה 'מה' היא 'מאה'[4], ונפסק להלכה בשולחן ערוך[5]. השדי חמד[6] הביא מספר דובב שפתי ישנים, שתלה נדון זה במחלוקת הראשונים ,בביאור דרשת הגמרא מן הפסוק "מה ה' אלקיך" שלשיטת רש"י שהוא בדרשת אל תקרי, מדאורייתא, ואילו לשאר השיטות הוא מדרבנן. החיד"א[7] כתב, שהחיוב לטרוח אחר מאה ברכות הוא מידת חסידות.
מתקנה
המפרשים[8] למדו מלימוד הגמרא על הפסוק "מה ה' אלוקיך שואל מעמך", שתקנה זו נתקנה על ידי משה רבינו[9], אך עם זאת הטור[10] כתב בשם רב נטרונאי ראש המתיבתא, שדוד המלך תיקן תקנה זו, בעקבות שהיו מתים בתקופתו כמאה נפשות מישראל בכל יום, עד שגילה ברוח הקודש את הסיבה למותם ותיקן את התקנה. רבינו בחיי[11] ניסה ליישב סתירה זו, וסבר שמשה רבינו יסד, והתקנה נשכחה מעם ישראל, וחזר דוד המלך ותקנה, ולאחר מכן נשכחה שוב, וחכמי התלמוד חזרו ותקנו מחדש.
בשנת תנש"א עורר הרבי להרגיל את בני ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום[12].
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, מאה ברכות לכול - כיצד? התקשרות גיליון 478
- הרב מרדכי מנשה לאופר, להתרגל ב'מאה ברכות' התקשרות גיליון 1007
- הרב שלום דב וולפא מאה ברכות באתר חב"ד בישראל