ליקוטי אמרים - פרק נ'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־07:32, 4 בפברואר 2021 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " " ב־" ")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף אהבת ה' (פרקים מ"א-נ'), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת השם באהבה ויראה
פרקים מ"א-נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודה בקו הימין
פרקים מ"א-מ"ט
 
 
 
 
 
אהבה מצד הגבורות
פרק נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התבוננות המביאה לאהבה ויראה
אפילו אצל אדם שדרגתו נמוכה

פרקים מ"א-מ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבת "כמים הפנים" - דוקא למי שדרגתו נמוכה
פרקים מ"ו-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יראה תתאה
פרקים מ"א-מ"ב
 
יראה תתאה • יראה עילאה • אהבה רבה • אהבת עולם
פרק מ"ג
 
אהבת "נפשי איויתיך"
ואהבת "כברא דאשתדל"
פרק מ"ד
 
העבודה במידת הרחמים
פרק מ"ה
 
על ידי התבוננות במה (בטובה שעשה לנו ה')
פרקים מ"ו - מ"ז
 
 
 
 
ע"י התבוננות באיך (במסירות נפשו של ה' כביכול לברוא את העולם)
פרקים מ"ח-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראשית העבודה ועיקרה ושורשה
פרק מ"א
 
ההכרח ביגיעה
פרק מ"ב
 
 
 
 
 
 
 
המשל: גאולת מצרים
הנמשל: גאולת הנפש

פרק מ"ו
 
"גאולת מצרים" של כל אחד בכל יום
פרק מ"ז
 
יציאת ה' מגדרו (כביכול) כדי לברוא את העולם
פרק מ"ח
 
כנגד זה צריך האדם לצאת מגדרו באהבת ה'
פרק מ"ט
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק נ - אהבת כלות הנפש'

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה והפוך מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה - אלא מה רוצים ממני.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק נ
פרק נ והנה כל בחינת ומדרגות אהבה הנ"ל הן מסטרא דימינא ובחינת כהן איש חסד ונק' כסף הקדשים מלשון נכסוף נכספת לבית אביך. אך יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי אש שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שבנפש האלהית, ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב האר"י ז"ל על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון ונעימה בבחינת רצוא ושוב, שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמ' [פ"ב דחגיגה. ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו. והנה סדר העבודה בעסק התורה והמצות הנמשכת מבחינת אהבה עזה זו היא בבחינת שוב לבד כמו שכתב בספר יצירה, ואם רץ לבך שוב לאחד פירוש ואם רץ לבך היא תשוקת הנפש שבלב בחלל הימני, כשמתגברת ומתלהבת ומתלהטת במאד מאד עד כלות הנפש ממש, להשתפך אל חיק אביה חיי החיים ברוך הוא, ולצאת ממאסרה בגוף הגופני וגשמי לדבקה בו ית', אזי זאת ישיב אל לבו מארז"ל כי על כרחך אתה חי בגוף הזה להחיותו כדי להמשיך חיים עליונים מחיי החיים ברוך הוא למטה על ידי תורת חיים, להיות דירה בתחתונים לאחדותו יתברך בבחינת גילוי כמו שכתבתי לעיל, וכמו שכתב בזוהר הקדוש למהוי אחד באחד פירוש שהיחוד הנעלם יהיה בבחינת עלמא דאתגליא וזהו שכתוב לכה דודי וכו' ובזה יובן מארז"ל ע"כ אתה חי וע"כ וכו' ואלא איך יהיה רצונו וכמו שכתבתי במקום אחר באריכות על משנה זו ע"כ אתה חי בעזרת חיי החיים ברוך הוא:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות בעצמות אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב ולהשיג את ה', אלא הפוך - להתבטל ממציאותי ולהתכלל בו.


  • מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות - אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?

בהמשך הפרק מסביר אדמו"ר הזקן, שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" - רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה.

צילום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק מ"ט
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק נ"א