זמן השקיעה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
זמן שקיעת החמה הינו מחלוקת פוסקים, בעניין זמן שקיעת החמה.
מקורו
בגמרא במסכת שבת[1] מובא שזמן "בין השמשות" הוא נחשב כחצי יום וחצי לילה, בהמשך הגמרא מביא שזמן "בין השמשות" מתחיל לאחר "שקיעת החמה" שאז פני המזרח מאדימים, החלק התחתון ברקיע השחיר, אולם החלק העליון עדיין מאיר, רבי יוסי סובר שזמן "בין השמשות" הוא זמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ואי אפשר לדעת מתי הוא בדיוק, רבי נחמיה מביא שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.[2]
במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
שיטות הפוסקים
- שיטת הגאונים: הגאונים רבי שרירא גאון ורב האי גאון[3]סברו שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו השמש שוקעת עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר, לאחר מכן מתחיל זמן "בית השמשות" שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל18 דקות) ואז מתחיל "צאת הכוכבים". כשיטה זאת סוברים רש"י, הרי"ף,הכוזרי, רב סעדיה גאון, המהר"ם מרוטנבורג, הרמב"ם ועוד.[4]
- שיטת רבינו תם: רבינו תם סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "צאת הכוכבים"[5] לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאתסובריפ, הריטב"א, הרמב"ן, הרשב"א ועוד.[6]
- שיטת היראים: שיטה נוספת היא שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין.[7]
שיטת אדמו"ר הזקן
סוף זמן תפילת מנחה
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ ל"ד,עמ' ב'
- ↑ בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הרמל ולרדת ממנו בחזרה
- ↑ הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37
- ↑ הובאו בסידור אדמו"ר הזקן
- ↑ ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.
- ↑ הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם
- ↑ ספר היראים, סי' רעד