עין הרע

עין הרע הוא כאשר אדם מביט בעין צרה על הצלחתו של חבירו, ובכך מעורר עליו את מדת הדין.

המנועיות

ישנם כמה דברים המוזכרים בספרי חז"ל הגורמים לעין הרע, אשר יש להמנע מהם:

• ספירה של יהודים שלא על ידי דבר אחר (כמחצית השקל), וכן של שאר דברים (כסף ועוד.).
• לעלות אב ובן לקריאת התורה ברציפות.
• אכילה ללא נטילת ידים. ועל זה אומר הפסוק"אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן".

בזרעו של יוסף הצדיק

הגמרא אומרת שבזרעו של יוסף הצדיק אין שולטת עין הרע.

זאת לומדים מהפסוק "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין" - ואומרת הגמרא שיש לקרוא זאת כאילו "עולי עין" שזרעו של יוסף הם למעלה מהעין - עין הרע.

לדעה אחרת לומדים זאת, כאשר יעקב אבינו בירך את מנשה ואפרים (בניו של יוסף), אמר להם ומבאר רש"י, ש"ידגו" הכוונה שיהיו כמו דגי הים שאין עין הרע שולטת בהם.

הסיבה שביוסף לא שולטת עין הרע, היא כי יוסף לא הסתכל על בנות מצרים שצעדו על החומה לראותו, ולכן זכה שלא תשלוט בו עין הרע.

קלקלות שגרמה העין הרע

• לוחות ראשונות, נשתברו כי קבלתם הייתה לעיני כל העולם ונכנסה בהם עין הרע.
• שרה אמנו הכניסה עין הרע בעוברה של הגר, וגרמה להפלתו.
• רבי אליעזר אומר בפרקי אבותתבנית:פרק ב' משנה י"א.:"עין רעה... מוציאין את האדם מן העולם".

מענות הרבי

במענה לאחד שכתב לרבי אודות חברו שמפחד מעין הרע ענה הרבי

הרי בענינים כגון אלו, כשאין משימים לב לזה כלל והיסח הדעת בתכלית, מבטלים אותם, וכיון שהזכיר עד"ז [=על דרך זה] במכתבו, הנה יבדוק את התפילין שלו ואת המזוזות בדירתם, וזוגתו תי' [=תחיה] תחזיק במנהג בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל עש"ק [=ערב שבת קודש] וערב יום טוב.

עין הרע בחסידים

הרבי אומר שאצל חסידים שקשורים לנשיא הדור לא שולטת עין הרע. וכמו שאמר רבי יוחנן שהוא מזרעו של יוסף שלא שולטת בו עין הרע. כך אצל חסידים ""זרעו של יוסף" (נשיא דורנו ששמו יוסף)".

סיום הרמב"ם

לפני סיום הרמב"ם בפעם הראשונה, שאל הפני מנחם (האדמו"ר מגור) את הרבי, למה עושים בפרסום הרי ידוע שלוחות שניות שנתנו בפרסום - נשברו, משום עין הרע. ואם כן אולי כדאי לעשות את הסיום בצנעא?

על כך ענה לו הרבי:

איתא בגמרא שבנוגע לעניין של תורה – גם הפירסום בפני ששים ריבוא אינו מספיק. ועל-פי-זה – הלוואי שהפירסום יהיה גדול כל-כך עד שיתכוננו להשתתפותם של ששים רבוא מישראל... שאז יהיה מקום לחשוב האם אחד צריך לצאת כדי שלא יהיה פירסום בפני ששים רבוא מישראל!...

מתן תורה היה במעמד ששים רבוא מישראל, מספר הכולל רק אנשים לאחרי בר-מצוה או כ' שנה, ומלבדם היו נשים וטף, וגם "ערב רב", ומלבדם – ריבוי מלאכים, המרכבה העליונה, וכו' וכו' – פרסום ורעש שאין דוגמתו כלל! ולכן, גם אם יש לחשוש (מענין בלתי רצוי) כתוצאה מהרעש והפרסום שהיה במתן-תורה – הרי הזהירות מזה מובטחת בלאו-הכי!...