דבר מלכות נשא
| " | כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו . . עד לניגון האחרון - הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעד ניגון זה נצא מהגלות, והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית". | " |
– מתוך יומן | ||
דבר מלכות נשא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נשא, י"ב סיון תשנ"א, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
השיחה עוסקת ב______-
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
שיחה זו מורכבת משני שיחות שאמר הרבי בשני בשני התוועדויות באותה שבת. הראשונה היתה כרגיל בכל יום שבת - התוועדות בשעה 13:30.
ההתוועדות השנייה היתה פתאומית[1]: היה זה לאחר ההתוועדות הקבועה של שבת, החסידים כולם כבר פנו לבתיהם לסעוד את סעודת השבת וב-770 היו רק כחמישים איש. בערך עשרים דקות לפני השקיעה, בשעה שמונה בערב, נכנס לפתע הרבי לזאל הגדול של 770, ללא שמישהו ציפה או התכונן לכך. ביד ימינו החזיק בסידור, ובשמאלו ספל מלא מים[2]. על יד שמאל היתה מונחת גם מגבת ורודה. הרבי עצר בין בימת התפילה לבימה הקטנה של קריאת התורה (הסמוכה לארון הקודש), ונטל את ידיו, כאשר כקערה משמש המיכל של הקפה שהובא במהירות.
בהמשך הובא כסא הרבי שהיה בבימת ההתוועדויות, והונח על הרצפה ליד בימת התפילה. הרבי התיישב על הכסא, והמזכיר הרב ירחמיאל בנימין קליין הביא חלה קלועה (עטופה בשקית נילון)[3]. הרב קליין הוריד את שקית הניילון והגיש את החלה לרבו. לא היה סכין לחלה והרבי קרע את החלה לשתיים בידיו, תוך כדי חיוך. גם לא היה במקום מלח, אז הרבי הטביל פרוסה אחת בשניה ושוב חייך.
לאחר מכן, עלה הרבי לבימת התפילה ישב שם על כסאו, הורה לרב נחום יצחק קפלן להתחיל לשיר את ניגון בני היכלא. לאחר מכן התחיל להתוועד, ואז אמר את חלקה השני של השיחה. בסיום ההתוועדות בירך הרבי ברכת המזון בזימון[4], ולאחר מעריב חילק הרבי כוס של ברכה. ההבדלה ולאחריה - החלוקה, התקיימו שלא כרגיל על בימת ומקום החלוקת דולרים למטה. וכדי שלא יוכתם ריפוד הקטיפה שעליו, הניחו על הבימה מגבות. לאחר המעמד, פצחו החסידים ב[[ריקוד חסידי][5].
סיכום
| " | ובפרט שבו הונהג לאחרונה[6] להוסיף במצות הצדקה, וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות, וכיון כך למעלה משלש שנים, הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה שינוי והפסק כו׳. | " |
– סעיף י"ב, השיחה הבלתי מוגהת. | ||