הושענות

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
		אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הושענות הוא מנהג להקיף את הבימה עם ארבעת המינים כל יום במשך חג הסוכות, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.

בבית המקדש

היו כל יום הולכין וכורתים עצי ערבה גבוההים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים על המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.

הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפין את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא". כיום אנו נוהגים כשני הדעות.

בהושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.

מנהגי חב"ד

• מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש אומרים את הושענות. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי תפילת מוסף.

• בחרוזים שאומרים הקהל והחזן בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות ס - ע ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.

• מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שהשליח ציבור מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.

• מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות ת.

• הרבי נוהג בשעת ההושענות, להחזיק את הלולב והאתרוג בשתי ידיו ולהצמידם לחזהו{{הערה|על פי מה ששאלוהו.

• כשאחד מימי החג חל בשבת, אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.