הגבלות בנסיעה לרבי
בתקופות שנות בתולדות חסידות חב"ד, היו הגבלות וסדרים שונים בנסיעה לרבי.
בתקופת האדמו"ר הזקן
| ערך מורחב – תקנות ליאזנא |
רקע
בשנת תקל"ז, כאשר עזב הרב מנחם מענדל מהורודוק את רוסיה, נותר האדמו"ר הזקן לבדו בהנהגת החסידים ברוסיה. במשך שמונה שנים התפתחה החסידות לממדים עצומים ואלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'.
זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ליחידות פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ליחידות, ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם 'תקנות ליאזנא' מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת תקמ"ג[1].
התקנות הראשונות התפרסמו בשנת תקמ"ג, ובשנת תקנ"ח התפרסמו התקנות מחדש עם תוספת של כמה תקנות חדשות[2].
התקנות
- כל חסיד רשאי להגיע רק פעם אחת בשנה לליאזנא[3].
- חסיד שהיה פעם אחת אצל הרבי, רשאי להגיע רק בשבתות 'מברכים'.
- אין להגיע בחודשים חשון וניסן לליאזנא.
- קודם הכניסה אל הרבי ליחידות יש לשכור דירה בעיר למשך שבועיים, ולעסוק בהכנה לכניסה ליחידות.
- אין לאף אחד מהבאים לליאזנא להתארח על דעת עצמו, אלא רק באמצעות הממונה.
- כתיבת הפיתקה עם בקשת הברכה מהרבי, צריכה להתבצע בבית, קודם הנסיעה לליאזנא[4].
ביטול התקנות
בשנת תקנ"ו, הוקלו רוב התקנות.
בי"ט כסלו תק"ס - הפעם הראשונה שחגגו את חג הגאולה, התבטלו לגמרי התקנות. (יש מסבירים זאת, שזהו כי הרבה חסידים, הפסיקו להגדירו בתור מנהיג החסידות הכללית).
מי יכול לטוס
בתקופת כיהונו של הרב שלמה חיים קסלמן בתור ראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, רק בחורים יחידי סגולה, ולאחר הכנה גדולה, יכלו לנסוע לרבי.
כשנפטר, מינה הרבי תחתיו את הרב מנחם מענדל פוטרפאס, שדעתו היתה שכל תמים צריך לנסוע לרבי.
בתקופת הרבי שליט"א
תלמידי ישיבות
נסיעת תמימים לרבי צריכה להיות אך ורק באישור הנהלת הישיבה ובהתאם להוראתם[5].
הנהלת הישיבה יכולה להגביל את זמן השהות ולהתנות את האישור בהתמדה בלימוד והצטיינות לפני הנסיעה וכן ניצול כדבעי של השהות בבית חיינו[6].
תשמ"ב
לקראת י"א ניסן תשמ"ב, יום ההולדת ה-80 של הרבי, חסידים מכל העולם התרגשו לרגל המאורע, והתארגנו בקבוצות גדולות לנסיעה לרבי.
אורגנו טיסות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין צ'ארטר מרחבי העולם, ורק מצרפת, כבר היו אמורים לבוא שמונה מאות איש.
בח' אדר, התקיים כינוס ילדים ב770 ששודר לכל העולם בשידור חי. בסוף הכינוס, הוכרז שהרבי ישא הצהרה שנוגעת לכולם.
תוכן דברי הרבי: "אני לא יכול לאסור מישהו מלבוא ל770 לי"ט כסלו - חג הגאולה, כי זהו חג של האדמו"ר הזקן. אותו דבר לגבי י"ב תמוז. אך י"א ניסן זוהי השמחה שלי, ואני לא רוצה שמישהו יבוא במיוחד ל770 לשמחה שלי!"
הרבי גם הוסיף: ש"כל מי שהתכוון לנסוע לניו יורק, עליו לתת חצי מסכום הנסיעה לצדקה. ואת החצי השני, בשביל לחגוג את חג הפסח בהידור".
בסופו של דבר, למרות שאלפי חסידים נמנעו מלבוא על ידי הרבי, היו אלפי משתתפים בהתוועדות (ככל הנראה מארצות הברית).
תש"פ - תשפ"א
לקראת ג' תמוז תש"פ, לאור התפרצות מגפת הקורונה, הוציאו רופאי השכונה מכתב, בו הודיעו שלא לבוא ל770 לג' תמוז.
בקשר להגעתם של תלמידי הקבוצה ללמוד ב770, השתדלו רבות ארגון "איגוד תלמידי הקבוצה", למצוא את האופן הטוב ביותר, שבו יוכלו תלמידי הקבוצה להגיע לבית חיינו, ללא חשש הדבקה המונית בשכונה.
לבסוף השכירו קמפוס בעיר קונטיקט, בו שהו התמימים בבידוד קבוצתי, במשך שבועיים. ולאחר בדיקות קורונה שעברו, הגיעו ל770.
לקראת חודש תשרי תשפ"א, הוציאו רופאי השכונה בשיתוף רבני השכונה, מכתב[7]. בו הודיעו, שרק מי שיציג מסמך המאשר שיש לו נוגדנים של וירוס הקורונה, או שיציג מכתב מרופא המאשר שהיה לו קורונה, יוכל ללנסוע לרבי לתשרי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ שם עמ' 35.
- ↑ כתבי היד האורגינאליים של התקנות עליהם חתומים זקני החסידים נמצאים באוצר כתבי היד של אדמו"ר הריי"צ שבספריית ליובאוויטש.
- ↑ מלבד ארבע מועדים בשנה בהם כולם יכולים להגיע לליובאוויטש, ובלבד שיהיה להם מספיק כסף לקנות אוכל ולשכור מקום לשינה: שמחת תורה, שבת חנוכה, פורים, ושבת שובה.
- ↑ בספר 'מאה שערים' הובאה תקנה נוספת, שבהיות ורבו הטעויות סופרים ב'הנחות' של מאמרי הדא"ח מאדמו"ר הזקן, כל אחד ואחד מהחסידים שמגיע לרבי מחוייב להביא יחד עימו את כל כתבי היד שברשותו, על מנת שאחיו של אדמו"ר הזקן יגיה אותם מטעויות, ובאם לא יביא את כתבי היד שברשותו - לא יניחו לו להיכנס ליחידות.
- ↑ שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' 675
- ↑ אגרות קודש ח"ח ע' מב.
- ↑ המכתב