י"א בתשרי

שמו וכינויו של היום כפי שנכתב על ידי הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה

י"א בתשרי הוא היום האחד עשר בחודש תשרי. יום זה נקרא "בשם השם".

בתורת החסידות

אדמו"ר הריי"צ סיפר כי פעם נכנס לאביו אדמו"ר הרש"ב ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען תשובה טאן" [=עתה ביחוד יש לעשות תשובה].

מנהג חב"ד להקדים ולהתפלל ביום זה מעט יותר מוקדם, כדי לבטא את רצוננו להוסיף בעבודת ה' לאחר עבודת התשובה ביום כיפור.

הרבי מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וביום הכיפורים האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני הוי' תטהרו', למעלה משם ה', ובפרט לאחר אמרית 7 פעמים ה' הוא האלוקים בסיום תפילת נעילה שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם הוי' לגביו הוא כמו שם אלוקים שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה.

בנוגע לתוכן העבודה של יום זה, מסביר הרבי שלאחר שיהודי התעלה לכזו דרגה נעלית, הוא צריך להמשיך את העליות שהשיג ביום הכיפורים אל תוך ימי החול, שזוהי תכלית כל העבודה בחציו השני של חודש תשרי - להמשיך את הגילוי האלוקי אל תוך העולם, עד הקליטה בפנימיות בשמיני עצרת ושמחת תורה.

אירועים ביהדות

• ד'רכ"ז (07/10/466 למניינם) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר.
• ד'רכ"ז (07/10/466 למניינם) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, נפטר.
• ד'תתצ"ג (29/09/1132 למניינם) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, מבעלי התוספות, נפטר.
• תשס"ד - הר"ר אשר פריינד זי"ע הסתלק

ימי חב"ד

אירועים

• ה'תקנ"ג (27/09/1792 למניינם) - התקיים טקס ההכנסה ל'חדר' של אדמו"ר הצמח צדק, על ידי סבו אדמו"ר הזקן.

נולדו

• ה'תשכ"ז (25/09/1966 למניינם) - הרב חיים וולף, שליח הרבי בירוחם.

נפטרו

• ה'תשי"ז (16/09/1956 למניינם) - הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר מחשובי חסידי חב"ד באודסה, מסר את נפשו להרבצת תורה ומצוות.
• ה'תשכ"ד (29/09/1963 למניינם) - הרב לוי גרוסמן, רב צפון תל אביב ומחבר הספר 'שם ושארית'.

הערות שוליים

הפתגם היומי - י"א בתשרי - מלוח היום יום

במוצאי יום הכפורים תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על פסוק מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו, אליו ולא למדותיו, דער פרדס זאגט אליו איז אורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות, דער רבי דער בעל שם טוב זאגט אליו איז דער אלקות וואס אין כלים דעשר ספירות דאצילות, דער פירוש הפשוט איז: אליו עצמות אין סוף וואס עס איז בא יעדען פשוט'ן אידען בידיעה עצמית דורך אמונה פשוטה, און דאס איז קרובים אליו און בכל קראנו אליו עצמות אין סוף און עצמות הנשמה, תפילה באמונה פשוטה איז מחבר עצמות הנשמה מיט עצמות אין סוף, אז עצמות אין סוף זאל זיין דער רופא חולים און מברך השנים. תרגום מאידיש: במוצאי יום הכפורים תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו". "אליו" ולא למדותיו, ה'פרדס' אומר: "אליו" הם האורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות, הרבי הבעל שם טוב אומר: "אליו" הוא האלוקות שבכלים דעשר ספירות דאצילות, הפירוש הפשוט הוא: "אליו" עצמות אין סוף שאצל כל יהודי פשוט בידיעה עצמית על ידי אמונה פשוטה וזהו "קרובים אליו", ו"בכל קראנו אליו". עצמות אין סוף ועצמות הנשמה; תפילה באמונה פשוטה מחברת עצמות הנשמה עם עצמות אין סוף, שעצמות אין סוף יהיה הרופא חולים ומברך השנים.