ישראל הס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל הס
[[קובץ:הרב ישראל הס|250px]]
קריית מוצקין
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן

הרב ישראל הס (כ"ג ניסן תרצ"ה - כ"ה אלול תשנ"ז) היה מראשי רבני הציונות דתית , הקים את ישיבת בני עקיבא ברעננה והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילו, היה בקשר קרוב עם הרבי, וכן היה מתנהג ומתלבש כחסיד חב"ד.

תולדות חיים

נולד בכ"ג ניסן תרצ"ה בארץ ישראל בקריית מוצקין לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, באותם ימים הצטיין בלימודו. בשנת תשי"ט בעידודו של הרב משה צבי נריה הקים את ישיבת מרכז הרב ברעננה. בשנת תשכ"א הוסמך לרבנות. בשנת תשל"ג מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, במשך תפקידו דאג להפצת היהדות באונבירסיטה, ובהקמת בית כנסת במקום.בשנת תשמ"ג עבר לירושלים שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד בנפרד והיה מסור אליו עד הסוף.הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי עמלק ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר בכ"ה אלול תשנ"ז.

הקשר עם חב"ד

עוד בבחרותו היה הרב הס מקורב מאוד לחב"ד. בלילות הוא היה הולך להתוועדויות חסידיות של חב"ד בירושלים, היה מבקר את זקני חסידי חב"ד בירושלים שביניהם היה הרב זווין. היה צמא ללימוד תורת חב"ד והרבי וכן היה מתלבש בלבושים חב"דים כרגיל.

לאחר הקמת הישיבה ברעננה חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך על טהרת הקודש, הרב הס ע"פ הוראת הרבי היה מלמד את תלמידי הישיבה מתורת החסידות. בעקבות כך הורה הרבי לרב ישראל ליבוב למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה [1]. בשנת תשכ"ג רשם את עצמו לספר החסידים ע"פ הוראת הרבי.

באחד ממכתביו לצא"ח מתאר הרב הס את כבודו לחב"ד:

מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות.

בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד.

קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק ע"י שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות ע"י ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק.

המודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא?

האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום.

החותם באהבת ישראל

ישראל הס.

הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת תשי"ז עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד בתפילה:

בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"

וכן באחת הפעמים ששאל את הרבי האם הינו קורא את המכתבים ענה הרבי:

"מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.

עמד בקשר עם הקהילה באילת וכן עם שליח הרבי לאילת הרב שמעון אייזנבך.

התבטאויות על הרבי

לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:

אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך

.

בהמשך גם אמר:

שהרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.

קישורים חיצוניים

סיפורים מכלי ראשון פרק ס' סיפורים מכלי ראשון פרק ס"א

הערות שוליים

  1. ופעולותיו