שיחת משתמש:הורודוק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלום

הורודוק ענה על ההודעה האחרונה בדף שיחתו בתאריך ט"ז באב ה'תש"ף.

ברוך בואך לחב"דפדיה!

שלום הורודוק, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט

חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.

  • בראש ובראשונה, מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת תורת חסידות חב"ד, כידוע מענה מלך המשיח להבעל שם טוב כי התגלותו תהיה על ידי הפצת מעיינות החסידות חוצה. בנוסף לזאת, באנציקלופדיה מידע על כל נושא ומושג הקשור לחסידות וחסידים.
  • לתשומת לבך: אין להכניס חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. הדבר תקף גם לגבי תוכן כתוב וגם לגבי תמונות - אין להעלות תמונות שמצאת סתם כך בגלישה באינטרנט, אלא יש לברר האם ניתן להשתמש בהן בהתאם לחוקי זכויות היוצרים.
  • תקוותנו כי החומר הרב בחב"דפדיה יהיה לך לתועלת, ותרומותיך יהיו השתתפות בזכות להגדיל ולהרחיב את האנציקלופדיה לנחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
  • בחב"דפדיה נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון (מופיע מעל חלונית העריכה). את חתימתך ניתן לעצב בדף ההעדפות האישיות.
  • בכל שאלה אפשר לפנות כאן, או בכתובת הדואר האלקטרוני: chabadpedia.a@gmail.com
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

טוב לראות שיש מגדליסטים שתורמים  •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 18:03, 28 בפברואר 2016 (UTC)

אזהרה!
אזהרה!
אזהרה!
עריכותיך החוזרות ונשנות מהוות עבירה על הכללים המקובלים ונחשבות להשחתה. באם לא תשנה את סגנון כתיבתך בהתאם למקובל, נאלץ לחסום אותך!
באם יש לכם הערות לגבי הודעה זו או שאתם חושבים שאינה נכונה, אנא כיתבו זאת כאן!

| נכתב בשעה 12:54 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

אזהרה!
אזהרה!
אזהרה!
עריכותיך החוזרות ונשנות מהוות עבירה על הכללים המקובלים ונחשבות להשחתה. באם לא תשנה את סגנון כתיבתך בהתאם למקובל, נאלץ לחסום אותך!
באם יש לכם הערות לגבי הודעה זו או שאתם חושבים שאינה נכונה, אנא כיתבו זאת כאן!

--שמואל חיים~יחי המלך - שיחה, 12:58, ט"ו באב, ה'תש"ף 12:58, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

חלוקת קונטרסים כתית למאור שיע.ק שמישהו יחסום אותו | נכתב בשעה 13:06 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.
למה? -- נכתב ע"י הורודוק ששכח לחתום את שמו.
תנחש.. חסיד של הרבישיחהחב"ד לעבודה! 13:08, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
אזהרה!
אזהרה!
חסימה זמנית!
השחתותיך ו/או התעלמותך מאזהרותנו גרמו לחסימתך באופן זמני (שנה)! אנו מקווים שזמן זה יאפשר לך לחשוב ולהתבונן על מעשיך, להתחרט עליהם ולשוב לתרום בהתאם לכללים הנהוגים בחב"דפדיה.
באם יש לכם הערות לגבי הודעה זו או שאתם חושבים שאינה נכונה, אנא כיתבו זאת כאן!

אבקש ממפעילי ההמערכת לחסום לצמיתות את חמשתמש זה. בברכת הגאולה ומלכנו משיחנו שליט"א מה"מ שראשנו, חסיד של הרבישיחהחב"ד לעבודה! 13:07, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

יחי המלך המשיח שלךיט"א

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!! חסיד של הרבישיחהחב"ד לעבודה! 13:39, 5 באוגוסט 2020 (UTC)





חב"ד און ליין

לוגו האתר חב"ד און ליין (col.org.il) הוא אתר חדשות חב"די שמעלים על אור משיח ותומך במודדות המכבים את הלהט במשיח שהוקם בשנת תש"ס על ידי ר' דוד זאב רוטנברג ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר על ידי ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי עד תשע"ו היה ר' מנחם כהן (כפר חב"ד). כיום העורך הראשי הוא ר' משה כהנא, המשמש אף כחבר מועצת העיר ביתר עילית. בשנת תשס"ח השיק האתר מהדורה באנגלית בשם "COLlive" על ידי ר' יהודה לייב צייטלין, שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורכה הראשי.

בחודש כסלו תשס"ט הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. בחודש ניסן תשס"ט נסגר המגזין על פי הוראת בית דין רבני חב"ד[1].

לקראת שנת תש"פ עבר האתר שיפור כללי.

תוכן עניינים 1 צוות האתר 2 צורת סיקור 3 ראו גם 4 קישורים חיצונים 5 הערות שוליים צוות האתר

לוגו ישן של האתר לצד מנהל האתר ר' יוסי ריבקין, משמש כעורך הראשי ר' משה כהנא. שאר העורכים הם ר' שרון גושן, הרצל קוסאשוילי, מנדי זילברשטרום ומנדי קורטס.

צורת סיקור האתר חבד און ליין מסקר בצורה סוביקטיבית ומשמיץ (במיוחד בשנים הראשונות )חלק נרחב בחסידי חבד למשל בכתבה משנת תשסו נכתב בוגרי צפת התפרעו ב-770 על רקע הניצחון לאגו"ח הניצחון מוחץ למוסדות הרישמיים של הרבי, במשפט על האחריות לבניין 770 - מרכז חב"ד העולמי השוכן בקראון-הייטס, גרם לאותם אלו שהפסידו במשפט להכות ולהשחית. עשרות מתוועדים וביניהם שלוחים שהתכנסו ב-770 אמש, נאלצו להגן על עצמם מנחת זרועם של בוגרי ישיבת צפת. כזכור, השופט פסק חד-משמעית כי אגודת-חסידי-חב"ד העולמית והמרכז-לענייני-חינוך, שני ארגוני-הגג של תנועת חב"ד, הם האחראים הבלעדיים על הבניין ומכאן יכולתם להציב כל שלט, בכל שפה ובכל מקום בבניין, ואף אחד אחר לא יכול לומר להם אחרת למרות ש770 עפ הורת הרבי שליטא המלך המשיח צריך להיות בשליטת הגבאים בכפוף להורת הרבנים ומוחקים תמונות שנרא בהם דגלון ראו גם חב"ד אינפו הגאולה חב"ד אף אם שטורעם


תוכנית ההתנתקות

מפת רצועת עזה וגוש קטיף תוכנית ההתנתקות, הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת קיץ תשס"ה (2005) על ידי מדינת ישראל ביוזמת ראש הממשלה אריאל שרון, במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזהוצפון השומרון.

התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.

למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי צה"ל לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.

מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של הרבי, חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב יוסף גערליצקי הרב שלום בער וולפא הרב קותי ראפ הרב זמרוני ציק והרב דוד נחשון.

תוכן עניינים 1 הרקע לתכנית 2 המחאה נגד תוכנית ההתנתקות 3 פעולות מחאה נגד התוכנית 3.1 שרשרת אנושית 3.2 התנגדות הרבנים 3.3 תומכי תמימים 3.4 פולסא דנורא 3.5 כפר מיימון 3.6 העצרת בכותל 3.7 קמפיין אוטובוסים 4 תוצאות ההתנתקות 4.1 התמקמות המפונים 4.2 יש דין ויש דיין 5 אישים בולטים הקשורים להתנתקות 6 קישורים חצוניים 7 הערות שוליים הרקע לתכנית בשנת תשס"ג (2003) נבחר אריאל שרון לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה אם ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".

למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.

בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.

לצורך קידום התוכנית והעברתו בכנסת, הפעיל שרון לחץ על שרי הממשלה, ופיטר מתפקיד שר את כל מי שהתנגד לביצוע התכנית.

עם פרסום התוכנית והתחלתו של גל המחאה, הבטיח שרון שיביא את התוכנית למשאל עם, אך לאחר שלא הצליח לגייס רוב לתוכניתו במשאל עם, החליט להתעלם מהחלטת העם, והמשיך לקדם את ביצוע התוכנית תוך שהוא רומס את כל כללי ההגינות הפוליטית, ונוהג כרודן הכופה את דעותיו הפוליטיות ותוכניותיו המדיניות על הציבור.

המחאה נגד תוכנית ההתנתקות המחאה להתנתקות החלה בפעילות הסברה שקדמה למשאל עם, במהלכה עברו אלפי פעילים מבית לבית והסבירו את הטירוף והסכנה שבקיום התכנית, והצליחו לגייס רוב של שישים אחוז שהצביע נגד התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד שהתקיים בי"א אייר תשס"ד.

לאחר התנגדותו של שרון לכופף את דעותיו בפני תוצאות המשאל, הגיעה התוכנית לאישור הכנסת, ולאחר שהחוק לביצוע התוכנית עבר בקריאה שלישית בי"א חשון תשס"ה, התגבר גל ההתנגדות, ועצרות המחאה והפגנות הכבישים הלכו וצברו תאוצה, שהלכה וגברה ככל שהתקיים מועד ביצוע התוכנית.

המחאה נגד התוכנית, הייתה הסוערת והמתוקשרת ביותר מאז קום המדינה, והשתתפו בה מליוני אנשים מכל שדרות הציבור. מאות אלפי אנשים נשאו פריטי לבוש שונים בצבע כתום שנבחר לסמל המחאה, הצמידו סרטים כתומים למכוניתם, ויצאו לצמתים להפגין ולדרוש מהממשלה לגנוז את התוכנית.

פעולות מחאה נגד התוכנית שרשרת אנושית בז' אב תשס"ד נערך מפגן הזדהות שנועד לחבר בשרשרת אנושית את יישובי גוש קטיף עם ירושלים, ובכך לסמל את הקשר של תושבי הגוש עם ליבה של ארץ ישראל.

השרשרת התפרסה על פני 90 קילומטר, והשתתפו בה כ-130 אלף איש.

בשונה מפעולות אחרות שנעשו על ידי הציבור הדתי-לאומי, פעולה זו לא לוותה בהפרעת הסדר הציבורי במדינה או בהתרסה אלימה, אלא התפרסה לאורך צידי הכבישים, והתאפיינה כמחאה ציבורית שקטה.

התנגדות הרבנים

כנס של קונגרס הרבנים למען השלום נגד תוכנית ההתנתקות בתל אביב (טבת תשס"ה). מימין לשמאל: הרב יוסף שמואל גרליצקי, הרב דוד מאיר דרוקמן (עומד), האדמו"ר מסדיגורא אברהם יעקב פרידמן, הרב דב ליאור והרב מרדכי אליהו (נואם) במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.

אחד מהכנסים העיקריים התקיימו על ידי קונגרס הרבנים למען השלום בחודש טבת תשס"ה, בארגון שליח הרבי לתל אביב הרב יוסף שמואל גרליצקי, ובהשתתפות חברי הקונגרס: הרב הראשי הרב מרדכי אליהו, האדמו"ר מסדיגורא הרב אברהם יעקב פרידמן, רבה של קרית ארבע וחברון הרב דב ליאור, והרב דוד מאיר דרוקמן רבה של קרית מוצקין.

בנוסף, בט"ו אדר א' התקיים כנס ענק בבנייני האומה בירושלים בארגון הרב שלום דב וולפא והרב גדליהו אקסלרוד מהמטה העולמי להצלת העם והארץ בהשתתפות אלפי אנשים. הכנס נערך תחת הכותרת "מי לה' אלי", וכלל נאומים התומכים בסירוב פקודה, ובמהלכו הרבנים שהשתתפו בכינוס התעטפו בשקים, ותקעו בשופרות כביטוי אבלות על התקדמות התוכנית.

כחודש וחצי לאחר מכן בכ"ו אדר ב', התקיים במלון רמדה רנסנס כנס נוסף לציבור הדתי-לאומי, בראשותו של הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו ורבני ישיבות וערים המשתייכים לישיבת 'מרכז הרב'.

תומכי תמימים בזמן ההכנות להתנתקות נפתחה ישיבת תומכי תמימים לבחורים אמריקאים בגוש קטיף.

הישיבה נפתחה בנווה דקלים בגוש קטיף וכראש הישיבה כיהן הרב אלי פולטרק.

בתשעה באב תשס"ה במסגרת התוכנית, גורשו תלמידי הישיבה מהמקום.

פולסא דנורא בי"ב תמוז תשס"ה, נערך בבית העלמין בראש פינה טקס פולסא דנורא בהשתתפות מקובלים המתנגדים לתוכנית, שקיללו את מובילי התוכנית והתפללו על הפסקת כהונתם, בליווי קריאת מספר קטעים מספר הזוהר.

למרות ההשתתפות המינורית בטקס זה, הוא הצליח לגרור פולמוס ציבורי רחב, ועורר את זעמם של עיתונאים חברי כנסת ואנשי תקשורת. אנשים רבים גינו את המעשה, ביניהם גם פעילי שמאל המגדירים את עצמם כאתאיסטים, שפחדו מהקללות וגינו את משתתפי הטקס.

כפר מיימון באמצע חודש תמוז צעדו עשרות אלפי מפגינים נגד ההתנתקות מנתיבות לעבר מחסום כיסופים, בכוונה מוצהרת לצעוד לתוך גוש קטיף, שהיה נתון אז בסגר, במה שכונה ב"צעדת התחברות". עוד קודם לתחילת האירוע ניסתה המשטרה למנוע מאוטובוסים ברחבי הארץ להביא מפגינים. אלפי שוטרים וחיילים חסמו את נתיב הצעדה לפני כפר מימון, עד שהוחלט לאפשר לצועדים ללון בתוך הכפר ולכתר אותו. הצעדה התפזרה לבסוף בשלום, אך מועצת יש"ע הודיעה שתארגן הסתננויות של קבוצות קטנות לתוך גוש קטיף.

העצרת בכותל ימים ספורים קודם התחלת ביצוע התכנית, בעיצומם של תשעם הימים, התקיימה בה' מנחם אב תשס"ה עצרת תפילה המונית בארגון המטה לשלום העם והארץ שתחת אגודת צעירי חב"ד ארץ הקודש.

מאות רבנים יצאו בקריאות תמיכה להשתתפות בעצרת, והצליחו להביא אל רחבת הכותל המערבי למעלה מחצי מיליון איש.

בעצרת השתתפו חשובי הרבנים בארץ, ביניהם הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, אדמו"רי חסידות רבים, חברי מועצת גדולי התורה, חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש[1].

קמפיין אוטובוסים המטה העולמי להצלת העם והארץ ניהל קודם ההתנתקות קמפיין אוטובוסים במחאה, תחת הסלוגנים: "תוכנית שרון - הרמת יד נגד ה' ותורתו וממיטה אסון על ישראל", ו"הרבי מלך המשיח מזהיר: ההתנתקות - סכנה נוראה ליהודים". במהלך הקמפיין נתלו שלטים על כאלף אוטובוסים ברחבי הארץ.

תוצאות ההתנתקות ‏בעקבות ההתנתקות ארגון ההטרור חמאס השטלת על הרצועה ומנהיג שם שלטון טרור בנוסף כדי לחזק את שלטונו משיך הארגון להתחמש ולהתקיף את ישראל ברקטות פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. התמקמות המפונים עד עצם היום הזה חלק ניכר מהמשפחות נישאר בקראווילות למרות שהובטח למגורשים שטח אדמה לגור בו פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. יש דין ויש דיין אחרי ההתנתקות יצא סרט שפרסם את האונש שקיבלו יזמי ההתנתקות ‏ פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. אישים בולטים הקשורים להתנתקות שלום בער וולפא יוסף גערליצקי אריאל זילבר- זמר המחאה אריאל שרון - יוזם התכנית קישורים חצוניים לקראת הכרעה בדיני נפשות מאמר מאת הרב טוביה בלוי הערות שוליים

תמונות מהעצרת קובץ תמונה


הסכמי אוסלו הסכמי אוסלו הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לבין ארגון גג לארגוני טרור אש"ף בשנת ה'תשנ"ג, והביאו להקמתה של הרשות הפלסטינית.

תוכן עניינים 1 רקע 2 הסכם אוסלו א' 3 הסכם אוסלו ב' 4 המאבק נגד ההסכם 4.1 המטה לשלום העם והארץ 5 נאום יוהנסבורג 6 פיגועי טרור לאחר ההסכם 7 הסכם חברון והסכם וואי 8 הערות שוליים רקע במהלך השנים סירבה מדינת ישראל לדון עם ארגון הטרור אש"ף, שראה עצמו כנציג ערביי ארץ ישראל.

במסגרת הסכמי קמפ דייוויד דרשה מצרים הקמה של מדינה פלסטינית, והסכם השלום עם מצרים קרא להפעלת תוכנית אוטונומיה, אך העניין לא קודם.

דבר נוסף שהביא חלקים בציבור לרצות בהסכם, היה האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בשנת ה'תשמ"ז.

בשנת ה'תנש"א, במסגרת ועידת מדריד, נפגשו לראשונה נציגי מדינת ישראל עם נציגים ערביים מיהודה ושומרון, אך השיחות שנערכו לא הביאו להתקדמות של ממש.

בשנת ה'תשנ"ב עלה יצחק רבין לשלטון, לאחר שהבטיח הסכם שלום תוך שישה עד תשעה חודשים.

הסכם אוסלו א' ההסכם הראשון נחתם בחשאי בעיר אוסלו שבנורבגיה (ומכאן מקור שמם) בג' אלול ה'תשנ"ג, בידי שר החוץ שמעון פרס ואבו מאזן. ההסכם פורסם כעבור זמן קצר בתקשורת.

בכ"ג אלול שלח ראש הממשלה יצחק רבין מכתב לערפאת, בו הכיר בארגון אש"ף כנציגם החוקי של ערביי ארץ ישראל, והתחייב לבטל את החוק האוסר על מפגשים עם אנשיו.

בתגובה שלח יאסר ערפאת, מכתב ליצחק רבין, בו הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון, והתחייב להפסיק את הטרור[1].

בכ"ז אלול התקיים בבית הלבן טקס החתימה על ההסכם, בהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש הממשלה יצחק רבין ויאסר ערפאת. על המסמך עצמו חתמו בשם מדינת ישראל שמעון פרס, ובשם אש"ף אבו מאזן.

הסכם אוסלו ב' ב-ד' תשרי ה'תשנ"ה נחתם בוושינגטון הסכם אוסלו ב', במסגרתו הוקמה הרשות הפלסטינית, וחולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל. שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל. בנוסף הוקמה משטרה פלסטינית, והיא צוידה בנשק.

ההסכם אושר בכנסת על חודו של קול, 61 תומכים מול 59 מתנגדים. הרוב הושג באמצעות קולותיהם של חברי הכנסת הערבים.

המאבק נגד ההסכם ההסכם עורר הפגנות מחאה בכל רחבי הארץ, בעיקר בעקבות ההחלטה להעניק נשק למשטרה הפלסטינית שהוקמה, בטענה שהוא ישמש לפיגועים נגד יהודים.

במהלך המאבק אישר הרבי לארגון נשי ובנות חב"ד להשתתף באופן רשמי בעצרת מחאה שאורגנה על ידי מספר ארגוני נשים מהציונות הדתית.

מאוחר יותר ארגנה תנועת "זו ארצנו" ומספר ארגונים נוספים, ביניהם צעירי אגודת חב"ד, הפגנת ענק נגד ההסכם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

המטה לשלום העם והארץ 25px ערך מורחב – המטה לשלום העם והארץ כחלק מהמאבק בהסכם הוקם המטה לשלום העם והארץ, בראשות הרב ישראל הלפרין, עם נציגים מהארגונים המרכזיים של חב"ד בארץ הקודש.

הפעילות המרכזית של המטה היה קמפיין "ארץ ישראל בסכנה", במסגרתו יצאו אלפי חסידי חב"ד להפגין נגד ההסכם.

המטה הוציא עיתון בשם "כל הארץ", בעריכת הרב מנחם ברוד, והוא הופץ ברחבי הארץ.

נאום יוהנסבורג כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם, בי"ג סיוון תשנ"ד נשא ערפאת נאום בעיר יוהנסבורג שבדרום אפריקה, בו התייחס ערפאת בנחרצות אל ירושלים כבירת פלסטין הנצחית, טען כי יש להמשיך בג'יהאד עד כיבוש ירושלים.

הוא הוסיף ואמר שהסכמי אוסלו אינם שווים מאומה, והם חלק מ"אסטרטגיית השלבים" שלו.

פיגועי טרור לאחר ההסכם לאחר חתימת ההסכם החל ארגון הטרור חמאס בשליחות הרשות הפלסטינית ברצף של פיגועים נגד יהודים.

בסך הכל נרצחו בין חתימת ההסכם עד לנפילת ממשלת פרס בשנת ה'תשנ"ו 174 יהודים ונפצעו כ-1700.

בשנת ה'תשס"א פרצה האינתיפאדה השנייה, במהלכה נרצחו למעלה מאלף יהודים.

חלק גדול מפיגועי האינתיפאדה השנייה בניהם הלינץ בתחתנת המשטרה ברמללאה נעשו על ידי שוטרי המשטרה הפלסטינית, ובאמצעות כלי הנשק שקיבלו במסגרת ההסכם.

הסכם חברון והסכם וואי בשנת ה'תשנ"ו נבחר לראשות הממשלה בנימין נתניהו. במהלך קמפיין הבחירות התחייב נתניהו לממש את ההסכם רק אם יפסקו הפיגועים,דבר שלא מומש

בשנת ה'תשנ"ז הכריז נתניהו על נסיגת צה"ל מרוב שטחי העיר חברון.

בשנת ה'תשנ"ח נחתם הסכם וואי, שקבע לוח זמנים לנסיגות נוספות. בעקבות הסכם זה נפלה ממשלתו של נתניהו.

הערות שוליים

ראה בפסקה נאום יוהנסבורג



השמח שמישהו יכניס במקומי

נסיון

את התוכן שכתוב כאן ניתן להעביר לערכים המתאימים הורדוקר - שיחה, 09:00, ט"ז באב, ה'תש"ף