לבושים צואים

לבושים הצואים (או: בגדים הצואים) הם תענוגי העולם הזה שהאדם מושקע בהם, וכל מחשבה דיבור ומעשה אשר אינו לה', הן שהוא מסטרא אחרא והן שרק אינו לה'. הנם נקראים לבושים מפני שהאדם מוקף בהם מכל צדדיו, כמו לבוש, בגד, הלבושים הצואים הם גם כוחות הטומאה והקליפה שנוצרו על ידי מעשיו הרעים של האדם, ומקיפים אותו אף הם מכל צדדיו, כלבוש אחד .

כאשר האדם אוהב את תענוגות העולם, ומקיים העבירות, מולבש הוא בדרך ממילא בלבושים צואים.

כיוון שהלבושים הצואים מקיפים את האדם מכל צדדיו, הם מונעים את התקשרות האדם עם הקדוש ברוך הוא, כיוון שרק כאשר האדם מופשט מענייני העולם הזה ותענוגיו וממעשיו הרעים, יכול הוא להתייחד עם הקדוש ברוך הוא. אך כאשר הוא מלובש בענייני העולם הזה, נותרים הוא והקדוש ברוך כביכול כשני מציאויות נפרדות, ר"ל

הלבושים הצואים מכונים גם עורלת הלב , כשם שערלה מכסה על הברית, כך הלבושים הצואים מכסים על נשמת אדם - חלק אלוק-ה ממעל ממש. וכאשר מסיר האדם את הלבושים הצואים מהלב, הרי פעולה זו נקראת בשם מילה - מילת הלב.

הסרת הלבושים הצואים

לעורר רצון ואהבה בקרבו להידבק בה'

אחת הדרכים להסיר את הלבושים מעליו, היא לעורר את האהבה לה' בתשוקה וצמאון להידבק בה', וממילא תחפוץ נפשו לפשוט את הלבושים הללו, המפריעים לה להידבק בהשי"ת, כאצמור. וכאשר תתעורר בנפשו אהבה זו ורצון זה, יגרום לו הרצון לפשוט הלבושים הצואים ללא התחשבות במניעות והסתרים.

כמו כן, כאשר יעורר כל-כך רצון בליבו, עדד ש - כלשון אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה - "חייו אינם חיים", ממשיכים לו מלמעלה חיים חן וחסד היישר מאין סוף ברוך הוא, ומסייעים לו מלמעלה לפשוט לבושים צואים אלו .

התמרמרות על גלות השכינה שבתוכו

העצה להסרת הלבושים הצואים מעליו, היא לעורר בקרבו רחמים ומרירות על גלות השכינה - גלות הניצוץ האלוקי המלובש בו, בתוך הלבושים הצואים, ועל-ידי-זה שיעורר רחמים ויתמרמר יסור הבגדים הצואים מעליו והניצוץ האלוקי שבו יתגלה לעין כל .