חסידות חב"ד - קאפוסט
שושלת חב"ד קאפוסט, הינה שושלת בת של חב"ד, ומוצאה מהמהרי"ל בן אדמו"ר הצמח צדק. החסידות התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג.
היסטוריה
לאחר פטירת הצמח צדק התעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי יהודה לייב. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו בליובאוויטש ביחד ויאמרו כולם חסידות ולא ייקרא אחד מהם רבי כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.
למרות זאת, כחודשיים לאחר הסתלקות הצמח צדק התיישב בנו רבי רבי יהודה לייב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות[1] ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות[דרוש מקור], ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
בשמחת תורה תרכ"ז חלה מהרי"ל, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי שלמה זלמן, בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות[2].
בעל המגן אבות חלק על אדמו"ר מהר"ש בעניין אותיות הרשימו אם נגע בהן הצמצום.
נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' שלום בער בעיירה רציצא, ור' שמרי' נח בבברויסק.
השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן היתה בענין כולל חב"ד המיוחד.
חסידי קאפוסט
- רבי חיים אליעזר ביחובסקי
- ר' חיים מאיר הילמן - מחבר הספר בית רבי.
- הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא.
- הרב דובער אפרת. רב קהילת חב"ד חברון.
לקריאה נוספת
ראו גם
קישורים חיצוניים
מגן אבות א, באתר HebrewBooks
מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
שמן למאור א, באתר HebrewBooks
שמן למאור ב, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ אחיו הגדול יותר הרב"שלא נהג באדמו"רות.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |