תורת מנחם תפארת לוי יצחק
סדרת הספרים תורת מנחם - תפארת לוי יצחק הינם ליקוט של ביאורי הרבי על חידושי אביו רבי לוי יצחק שניאורסון, שחידש בשנות גלותו בצ'יאלי ונכתבו על גליונות ספר הזוהר.
סגנון ביאוריו של רבי לוי יצחק הינו קשה במיוחד להבנה, דבר הנובע ממספר גורמים, החל מהתוכן העמוק העוסק בסודות של ספר הזוהר ותורת הקבלה, וכלה בכך שהערותיו נכתבו בהערות קצרות וברמזים דקים. דבר נוסף המקשה על הבנתם הוא העובדה שההערות נכתבו תוך ייסורים קשים ובתנאי רעב, כשהיה צורך במאמץ מיוחד כדי להשיג דיו לכתיבה, וממילא הדברים נכתבו בקיצור נמרץ.
בשנת תשל"א החל הרבי לבאר את חידושי אביו על ספר הזוהר, ובשנת תש"נ החלו לצאת הספרים המלקטים את ביאוריו, בעריכת הרב דוד פלדמן חבר מערכת אוצר החסידים.
הספרים נקראו בשם 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק'[1][2].
הספר הושלם בשנת תש"פ וכולל חמישה כרכים. הכרך הראשון על חומש בראשית, השני על חומש שמות, והשלישי על חומש ויקרא, כרך הרביעי על חומשי במדבר ודברים והוספות, וכרך חמישי על תנ"ך ומארז"ל, ועל אגרות קדשו של ר' לוי יצחק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חלק ראשון - הערות לזוהר ספר בראשית
- חלק שני - הערות לזוהר ספר שמות, באתר אוצר החכמה
- חלק שלישי - הערות לזוהר ספר ויקרא, באתר אוצר החכמה
- - הערות לזוהר פרשת במדבר באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת נשא באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת קרח באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת חוקת באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת עקב באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות לזוהר פרשת וילך באתר ועד הנחות בלה"ק
- - הערות למאחז"ל תענית ה, ב באתר ועד הנחות בלה"ק
הערות שוליים
- ↑ ביום שני כ"ה טבת תש"נ נכנס המזכיר הרב יהודה לייב גרונר וביקש מהרבי רשות לקרוא לספר בשם זה, והרבי הסכים אך שאל אם הספר יוכל להיות מודפס עד לשבת. חברי הועד הזדרזו בעבודתם וכבר ביום חמישי הספר היה מוכן, והרבי לקח את הספר יחד איתו לאוהל. התאריך היה כ"ח טבת יום הולדתה של אימו של הרבי, שבזכותה נכתבו ביאורים אלו מכיון שדאגה לבעלה רבי לוי יצחק לכלי כתיבה. הדבר גרם לרבי נחת רוח רב.
- ↑ כשהרבי אישר בפעם הראשונה להדפיס ספר עם שמו הפרטי
