אליהו חיים קרליבך
הרב אליהו חיים קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה - אדר תש"נ) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי".
תולדות חיים
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' שלמה קרליבך), בברלין, גרמניה בי"ח בטבת תרפ"ה, לאביו ר' נפתלי', רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-תרצ"ט לניו יורק, שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה לחסידות חב"ד, למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי, ואף הוסמך לרבנות על ידי ראשי הישיבה.
נשא לאשה בט"ו אדר [תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח שניאור שניאור זלמן שניאורסאהן בן דודו של ר' לוי יצחק שניאורסאהן.
לאחר פטירת אביו ר' נפתלי בכ"ב כסלו תשכ"ח, החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות בית הכנסת[1].
בשנת תשל"ב הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.
בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.
בכ"ו אדר תש"נ לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות בירושלים.
קשריו עם חב"ד
בסביבות שנת תרצ"א כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח גרמניה, שתישנו עם טלית קטן, ותעבדו את ה' בשמחה", הרבי עמד באותה עת בפתח הדלת[2].
בשנת ת"ש, עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ לניו יורק, הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה[3]. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אלי חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף[4].
תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא משקה להתוועדות.
במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים קה"ת[5], וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד.
באחת מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת י' שבט - יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ, פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה הנפלאה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".
זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבנית חנה והרבנית חיה מושקא.
משפחתו
- בתו, מרת שטערנא סיטרון - לוס אנג'לס
- בתו, מרת שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה
- בתו, מרת ביילא דיין
- בתו, מרת פריידא לאופר
- בתו, מרת אסתר קוגל- ברוקלין
- נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
הערות שוליים
- ↑ באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.
- ↑ [מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]
- ↑ מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך לאדמו"ר הריי"צ, אמרו לו ביחידות שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את החסידות. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' אליהו סימפסון כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של הרבי הריי"צ שם הרבי עונה לאחים קרליבך שכתבו לו ברכת שהחיינו, ש"יהי רצון שלא תהא זו ברכה לבטלה"
- ↑ מתוך סרט על דמותו.
- ↑ ספר הצאצאים ע' 386.