אברהם מרדכי אלתר

רבי אברהם מרדכי אלתר היה השלישי באדמור"י גור ומכונה על שם ספרו "האמרי אמת". בנו של רבי יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת). נולד ביום ז' בטבת תרכ"ו בעיירת גור בפולין ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו"ר אחר אביו בעל "שפת אמת" בשנת תרס"ה, ושימש באדמו"רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת תש"י.

מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים למד כבר אז. בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר עטרת ראש לאדמו"ר האמצעי, שהוא ספר בתורת הקבלה. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים...^[1] רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו "אברהם מרדכי אלטר" בסוף הספר.

התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על ספר התניא ^[2]

כתב ספר "אמרי אמת על התורה" (5 כרכים).

ידידותו עם אדמו"ר הרש"ב

רבי אברהם מרדכי היה ידיד של אדמו"ר הרש"ב. פעמים רבות התוועדו^[3] יחד עם רבי ירחמיאל יצחק מאלכסנדר, ורבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מאדמו"ר הרש"ב לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש"ב משיב לו כי במצב הכללי הוא "אידישע גיגנט" (סביבה יהודית), אך המצב הרוחני ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש"ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כהיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני הקביעת עיתים לתורה.

אדמו"ר הריי"צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מפולין הדוויה לארץ הקודש.^[4]

ידידותו עם אדמו"ר הריי"צ

בשנת תש"ג כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל בארץ הקודש מכתב לאדמו"ר הריי"צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב"ד, אגודת האדמו"רים וועד הרבנים. כשלושים וארבעה אגרות כתב הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח השואה השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי"ג בניסן פנה אדמו"ר הריי"צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב סולובייצ'יק, סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם נשמות הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים^[5]

עם הרבי

בשנת תרצ"ה נסע הרבי בשליחות אדמו"ר הריי"צ כדי לנחם את האמרי אמת. ^[6]

פטירתו

נפטר בעיצומה של מלחמת השחרור, בחג השבועות תש"ח, ובגלל המלחמה נחסמה הדרך להר הזיתים, ולאחר מסע ההלויה ההמוני, נטמן בחצר ישיבתו - "שפת אמת".

הנצחתו

על שמו הוקם היישוב בני ראם בדרומה של ארץ ישראל, "בני ראם" הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, בנ יהודה רבי אברהם מרדכי.

משפחתו

את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי ישראל אלתר, הבית ישראל.

הקודם:
האדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור

אדמו"רי גור
ז' בטבת תרכ"ו - חג השבועות תש"י

הבא:
האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] מפי בנו הפני מנחם מגור

[2] כפר חב"ד גליון 36 בשם ר' יצחק פלקסר

[3] [1] [2]

[4] ראה בהרחבה בחב"ד אינפו

[5] אגרות קודש לריי"צ, חלק ז'

[6] שלשלת היחס עמ' (20)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]