חיים יהודה קרינסקי
ר' חיים יהודה קרינסקי (יוד'ל) הוא מזכירו של הרבי, יו"ר מחנה ישראל, חבר ה'מרכז לעניני חינוך' ומזכיר אגודת חסידי חב"ד.
תולדות חיים
קרינסקי נולד בשנת תרצ"ה בבוסטון שבארצות הברית לר' שמעיה קרינסקי. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת אחי תמימים בעיר, ולאחר מכן לתומכי תמימים 770.
בשנת תשט"ז, לאחר הטבח בכפר חב"ד, נשלח על ידי הרבי לכפר חב"ד על מנת לעודד את התושבים. בשנת תשי"ח התבקש על ידי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב להצטרף לצוות המזכירות של הרבי וכן החל לשמש כנהג של הרבי. בשנת תשל"ב, על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר אגודת חסידי חב"ד. בשנת תשמ"ט מונה לחבר בהנהלת מחנה ישראל ובשנת תשנ"ח, בעקבות פטירת המנכ"ל הקודם, ד"ר ניסן מינדל, מונה למנכ"ל. כמו כן, סייע במשך השנים לרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי.
במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מתהלוכת ל"ג בעומר, ויוזמות נוספות. בצוואתו של הרבי הרבי ממנה אותו ליו"ר המל"ח אחרי חודוקוב וכך אכן נעשה אחרי ג' תמוז עד היום הזה.
פולמוסים
בחודש אייר שנת תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר מרבני אנ"ש[1] מכתב בו הם כותבים שקרינסקי "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם[2]. בחודש תמוז שנת תשנ"ה, בעקבות פרשיה נוספת בה נמנע להופיע לקריאה בדין תורה בזבל"א וזבל"א[3] בענין הצוואה של הרבי[4], הוציאו הרבנים אברהם אזדבא ויהודה קלמן מרלו מהבד"צ קראון הייטס, מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"[5]. בחודש ניסן שנת תש"ע, בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[6]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[7], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.
בחודש מנחם אב תש"ע, על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, הועבר קרינסקי ממשרתו כיו"ר המל"ח ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל[8]. בפועל הוא התעלם מפסק הדין ופועל כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת תש"נ.
במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית[9]. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' תנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות ולפיכך התקבל הדבר בביקורת קשה בקרב כלל חסידי חב"ד ברחבי העולם [10].
משפחתו
אחיו:
אחיותיו:
- מרת סופי גודמן.
- מרת יוכבד גולדברג.
אשתו: מרת דבורה, בת ר' זאב וולף קזיניץ שהיה ממקושרי אדמו"ר הריי"צ והרבי, והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.
ילדיו:
- הלל דוד - קראון הייטס.
- מנחם מענדל - קראון הייטס.
- שיינא ביילא, אשת ר' יוסף ברוך פרידמן - קראון הייטס.
- לוי - שליח בניו המפשיר.
- חנה, אשת ר' יוסף יצחק פוטערפאס - קראון הייטס.
- שמעיה - קראון הייטס.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- "בלחודוהי" - ראיון מקיף עם הרב קרינסקי , חלק ראשון, חלק שני, תחיינו ה-ו.
- ערב ג' תמוז: הרבי ומזכירו בלחודוהי ● בנימין ליפקין - באתר
א' תמוז תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
- ↑ צילום המכתב
- ↑ ראשי תיבות זה בורר לו אחד וזה בורר לו א - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי
- ↑ בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס - בניגוד לטענת הבד"ץ
- ↑ צילום המכתב
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך.
- ↑ לראשונה בשנת תשס"ה, בשנים תשס"ח, תשס"ט - במקום הרביעי ובשנים תשע"א, תשע"ב במקום הראשון, בשנת תשע"ג במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'
- ↑ המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"? - חב"ד אינפו
