אברהם שיינס

הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן, מתחילה היה מגודלי המתנגדים לתנועת ותורת החסידות, אך בהשפעת ר' יוסף כל בו נסע לליאזנא ונהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן אשר לקחו לחתן לבתו הרבנית רחל.

כמתנגד

היה מגאוני שקלאוו בהתחלה מתנגד חריף מאד, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי המתנגדים) וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בשקלוב תבנית:הערת שוליים.

על התנגדותו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."תבנית:הערת שוליים.

התקרבותו לתנועת החסידות

בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את תיקון חצות אצל הגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהיה מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות.תבנית:הערת שוליים. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה תבנית:הערת שוליים, אך להסתירו ממשפחתו. פעם אחת גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.

כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו חסידות בשופי וסיפור לו סיפורים רביםתבנית:הערת שוליים.

פעם אחת הגיע אדמו"ר הזקן לקאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע הלילה על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו.

בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריותבנית:הערת שוליים, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.

הם ישבו עליו שבעה, ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק תבנית:הערת שוליים, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס תבנית:הערת שוליים, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק תבנית:הערת שוליים.

הנישואין עם בת אדמו"ר הזקן

לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ואדמו"ר הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית רחל, ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:

הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' בגדא טבא

— בית רבי עמ' 120

ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמו"ר הזקן היה מקרבו מאד, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.

הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעירתבנית:הערת שוליים.

ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם למדנים גדוליםתבנית:הערת שוליים, לאחר החתונה עקר מליאדי תבנית:הערת שוליים אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטראשלע, ולאחר פטירתו עמד עם אדמו"ר הצמח צדק בקשרי מכתבים בעניני הלכה.^[1] בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה אלול שנת תקפ"ז.תבנית:הערת שוליים

גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.