אברהם חיים לדיוב
הרב אברהם חיים לדיוב (תרס"ה-ב' אב תשמ"ז) היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית בסמרקנד ובוכרה, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד בנתניה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ה בסמרקנד שבבוכרה לאביו ר' רפאל ולאמו מרת דינה לדיוב. בגיל חמש התייתם מאביו והוכנס על ידי אמו ללמוד בחיידר ספרדי על טהרת הקודש, וכן זכה להתחנך על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב שמחה גורודצקי ולכשהתבגר היה ליד ימינם בהפצת מעיינות החסידות בקרב תושבי בוכרה.
בשנת תרפ"ג בא בקשי השידוכין עם רעייתו מרת יפה, שהיתה בזמן החתונה בגיל בת מצוה, ולאורך השנים נולדו להם עשרים ילדים[1], אך רובם נפטרו בצעירותם בעקבות מחלות ומחסור.
לאורך השנים, התגורר בסמרקנד ברחוב דינבסקי, ועל אף שהיתה לו משפחה ברוכת ילדים עסק רבות בהכנסת אורחים ובגמילות חסדים לנצרכים ונזקקים ביד רחבה.
שימש כשוחט עבור הקהילות היהודיות ברחבי בוכרה, ועסק בהקמת תלמודי תורה מחתרתיים ובניהול תעמולה לשמירת טהרת המשפחה, תוך שהכניס עצמו פעם אחר פעם בסכנת נפשות.
לפרנסתו, עסק במסחר חיטים.
בעיצומה של הפעילות שלו, נעצר בשנת תשי"א על ידי המשטרה החשאית ונגזרו עליו 25 שנות גלות בסיביר, אך הוא השתחרר כעבור ארבע וחצי שנים בלבד בשנת תשט"ו בעקבות מותו של סטאלין ושחרור כל העצירים הפוליטיים.
למרות הסכנה, ועל אף שהיה נתון תחת מעקב, מיד לאחר שחרורו המשיך לעסוק בהפצת תורה וחסידות, ובתחילת שנת תשל"ב עלה לארץ הקודש בגיל 66 עם משפחתו, והתיישב בנתניה.
עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסד בית כנסת לעולי בוכרה, והמשיך לעסוק בפעילות חסד, ובעיקר בתמיכת מוסדות חינוך לעולי בוכרה ובראשם ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד.
בשנת תשל"ד נסע לרבי בפעם הראשונה, והגיע ל-770 באמצע ההתוועדות שערך הרבי, והרבי הזמין אותו לשבת מאחוריו על בימת ההתוועדויות, ובירך אותו לאריכות ימים.
נפטר בשיבה טובה ביום שלישי ב' מנחם אב תשמ"ז.
משפחתו
מבין עשרים ילדים נותרו בחיים רק תשעה:
- בנו, ר' יצחק חי לדיוב - לוד
- בנו, ר' מרדכי לדיוב
- בנו, ר' שמחה לדיוב
- בנו, ר' משיח לדיוב
- בנו, ר' שם טוב לדיוב
- בנ, ר' אליהו לדיוב
- בנו, ר' חייא לדיוב
- בנו, ר' טוביה לדיוב
- בנו, ר' עמנואל לדיוב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לזכרון אחדים מבני המשפחה היו להם 22 ילדים.