שיחת משתמש:לו"י
|
שלום לו"י, וברוך בואך לחב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית ברשת האינטרנט חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה פתוחה, שכולם יכולים לקרוא ולהיעזר בה, ואף לשפר ולערוך אותה.
|
המשך פעילות פורה בחב"דפדיה! • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 22:28, י' באב, הקהל ה'תשע"ו ::::: שלום וברכה כאשר מביאים בשם הרבי חידוש כזה רצוי מאוד להביא מראה מקום. דור השביעי - שיחה 12:09, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
- המקור הוא מאג"ק ח"ח עמוד ע"ח. שם מובא שבעבר לא אירעו לנער פגישות אודות חובת הלבבות, ענייני אמונה וכו', ולכן לא נזקקו ללמוד החקירה. ומשמע שבדורנו רצוי כן.--לו"י - שיחה 13:10, 15 באוגוסט 2016 (UTC)::::::::יישר כח על המראה מקום ,שם הרבי ממש לא מדבר על הצורך בלימוד החקירה אלא על לימוד החסידות הרבי מסביר את הצורך בכך בזמננו אנו עוד יותר מזמנים קדמונים מכיוון שהיום ייתכן יותר שהאדם יפגש בספרי חקירה ויוכל לבוא לידי ספקות ולכן צריך ללמוד חסידות כדי להיות חסין מול המכשולים של החקירה וודאי שהרבי לא מעודד את לימוד החקירה אלא כאמור מדובר בלימוד החסידות שמחזק את האמונה בשורות טובות. הארכתי מעט כדי שיהיו הדברים ברורים בהצלחה.דור השביעי - שיחה 13:35, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
- ודאי שהרבי לא מעודד את לימוד החקירה, אך הרבי כותב שם שבהדור הקודם לא הייתה לבחור שייכות עם לימוד החקירה - משום שלא נתקל בטענות בענייני אמונה, אולם בדורנו הנערים נמצאים בבלבול וחושך וכו', הא דכתב שהתרופה לכך היא לימוד תורת הבעש"ט - לדעתי משום שבמכ' זה מבהיר את חשיבות לימוד החסידות, ומן הסתם הנמען לא היה צריך לשמוע טענות בעד החקירה...
- אמנם לא מובא בפירוש שיש ללמוד החקירה, אך משמע ממ"ש שבעבר לא הייתה שייכות עם חקירה משום שלא נתקל וכו', ואילו בדורנו... משמע שבדורנו כן ישנה עכ"פ שייכות, באופן ד"דע מה שתשיב". כך נראה לי.--לו"י - שיחה 13:53, 15 באוגוסט 2016 (UTC).
- קראתי שוב את דבריך, ונראה לי (לדעתי!) שלא עיינת כ"כ בפסקה אודותיה דיברתי. הרבי כותב שם וז"ל: "בכ"ז בהדור שלפנ"ז היה מקום לשיטה, אשר יש להסתפק במדה קטנה ביותר של לימוד זה, כיוון שבטוחים היו שלא יהי' להנער ולהבחור כל שייכות ללמוד החקירה (= לא תהיה לו שייכות ללמוד את שיטת החקירה מצד מה שמובא כעת -) ולא יפגש עם כאלו אשר ישאלוהו בענינים דחובת הלבבות, ענייני אמונה וכו' "(= היות שלא ישאלוהו בעניני אמונה, לפיכך אינו צריך שייכות ללימוד החקירה, ומשא"כ בדורנו. כך היא דעתי). יתכן שאני טועה בהבנתי את דברי הרבי - והיות שמעמדי בחב"דפדיה הינו חלש - אני די חדש בזה, ע"כ ערוך את מה שכתבתי כראות עיניך.--לו"י - שיחה 14:02, 15 באוגוסט 2016 (UTC) :::::: עיינתי היטב באגרת הקודש המדוברת ובלי קשר לעריכה בחבדפדיה אלא פשוט להבנת הכוונה אני לא רואה אפשרות להבין אחרת ולא אחזור שוב על ההסבר כי כאמור כבר הארכתי יותר מידי, בכל אופן (לא בשביל שנמשיך בדיון) תעשה סקר אצל כמה ידידים מבינים מהי הבנתם בענין ומה טוב אצל משפיע ואים הוא מבין כמוך אז תמשיך להחזיק בדעה זאת מבחינתי הדיון נגמר , בהצלחה.`דור השביעי - שיחה 14:23, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
- היות ונתעוררו ספיקות לגבי המקור האחרון שהבאתי, מצאתי כעת בס"ד באג"ק חי"ב עמ' ש"ו-ש"ז מפורש שאמונה פשוטה וחקירה שניהם מוכרחים, ומשלימים זא"ז, היינו שהיסוד הוא אמונה פשוטה, ותיכף נתחייב בציווי הרמב"ם לידע שיש שם מצוי ראשון, היינו לייגע ולהטריח את שכלו עד גבול יכולתו באמונתו - שהשכל יוכיח עד כמה שניתן את האמונה הפשוטה.--לו"י - שיחה 15:42, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
- מחקתי את המקור הנ"ל, וחידשתי בערך לפי המקור החדש.--לו"י - שיחה 16:08, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
תורת המוסר[עריכת קוד מקור]
תהנה. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:06, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
~יישר כח, רק עכשיו ראיתי, ובאמת נהנה...--לו"י - שיחה 21:06, 25 בספטמבר 2016 (UTC)