רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)

רבי דובער שניאורי
[[קובץ:|250px]] שער ספר המאמרים של אדמו"ר האמצעי (תמונה ממנו לא נמצאת)
אדמו"ר האמצעי
לידה	ט' כסלו תקל"ד
פטירה	ט' כסלו תקפ"ח
	ניעז'ין
מקום פעילות	ליובאוויטש
השתייכות	חסידות חב"ד

רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (במקור באידיש דער מיטעלער רבי) (ט' בכסלו תקל"ד - ט' בכסלו תקפ"ח), הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן.

אף שאין בנמצא תמונת תואר קודשו הרי ידוע המסורה מדורי דורות מה שמקובל כי תואר קלסתר זיו פניו היו דומות לשל אביו כ"ק אדמו"ר הזקן

תולדות חיים

לידתו

לאחר 14 שנות נישואין בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו אדמו"ר הזקן לרבו, המגיד ממזריטש, להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות הכנסת אורחים יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק במה יזכה נער את ארחו היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.

בשבת פרשת וישלח תקל"ג, השבת האחרונה בחייו של המגיד, סיפר לאדמו"ר הזקן את הסדר של שלום בן זכר על פי פנימיות הענינים, ובאותו מעמד הבטיחו שיוולד לו בן זכר, ועליו לקוראו בשמו (דובער).

לאחר שנה ביום ט' בכסלו תקל"ד, נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.

בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה.

חינוכו

עבור חינוכו שכר אביו אדמו"ר הזקן, מלמד מיוחד, מתלמידי המגיד ר' אברהם מליעפלי, שילמד את בנו תורה, והדריכו כיצד לנהוג בילד.

כבר מגיל ילדותו היה ניכר שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול.

בר מצווה

לחגיגת הבר-מצווה הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי ט' כסלותקמ"ז, הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת ברוך שפטרני בשם ומלכות. לאחר התפילה נשאו דרשה בפני כל הקהל, החתן הבר-מצווה ואביו הרבי, ולאחר מכן התיישבו לסעודת מצווה, הרבי היה אז שרוי בשמחה עילאית, וחזר דברי חסידות, ניגנו את ניגונו הידוע ד' בבות, אמרו לחיים ורקדו.

בשבת שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, בתפילת מנחה של שבת, מכיוון שהזמן של מנחה של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי בדביקות מיוחדת.

הדרכת צעירי החסידים

בשנת תק"נ, בהיותו בן 16 מונה ע"י אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות אם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב.

באותה שנה גם החל לשמש כ"מניח" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את המאמרים שאביו אמר.

נישואין

בשנת תקמ"ח, בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת שיינא, בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני אדמו"ר הזקן שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. אדמו"ר הזקן הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את מאמרי החסידות שיאמר אביו בחתונתו.

קבלת הנשיאות

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ביום כ"ד בטבת שנת תקע"ג, מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמה, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר קרמנצ'וג שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר חג השבועות תקע"ג עזב את קרמנצ'וג והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ליחידות. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

ליובאוויטש

תיאור העיירה ליובאוויטש

ערך מורחב – ליובאוויטש

המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה ליובאוויטש, אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום ח"י באלול תקע"ג. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מקביעת אדמו"ר האמצעי את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו רבי יהודה לייב, אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע"ה, כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש.

חברון

ערך מורחב – [[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]

בשנת תקפ"ג, עלו חסידי חב"ד לחברון, ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד. בית כנסת זה הוא כיום בית הכנסת החב"די העתיק בעולם.

מאסרו וגאולתו

מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין

ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי

בשנים האחרונות לנשיאותו של אדמו"ר האמצעי הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על אדמו"ר האמצעי ובעקבות כך הובל אדמו"ר האמצעי למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.

תורתו

אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל שבת, כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ביום כיפור היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה הנחות של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, אדמו"ר הזקן, עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

הסתלקותו

אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין

לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת תקפ"ח שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח לפטרבורג בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי חודש תשרי יצא מליובאוויטש לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום ח' בכסלו. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

ביום רביעי ט' בכסלו שנת תקפ"ח התחיל אדמו"ר האמצעי לומר בהתלהבות גדולה מאמר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54.

בנו הרביעי של הצמח צדק - המהרי"ן נתמנה כרב העיר ניעזין, לאחר פטירת אביו, בשל כך שהעיר ניעזין היתה מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.

הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת תרכ"ח עבר לעיר ניעז'ין, שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו בי"ז ניסן תרמ"ג ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין לצד סבו אדמו"ר האמצעי, בתוך האוהל.

אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי מנחם נחום ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

משפחתו

• בנו הרב מנחם נחום.
• בנו הרב ברוך.
• בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה]] - נישאה לרב אליעזר דרבדמדיקר.
• בתו הרבנית דבורה לאה - נישאה ליעקב ישראל טברסקי.
• בתו הרבנית חיה מושקא - נישאה לאדמו"ר הצמח צדק.
• בתו הרבנית אסתר מרים - לא ידוע פרטים אודותיה.
• בתו הרבנית ביילא - נישאה לרב יקותיאל זלמן ולס.
• בתו הרבנית ברכה
• בתו הרבנית מנוחה רחל - נישאה לרב יעקב כולי סלונים.
• בתו [[חנה חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי - השניה)|הרבנית חנה חיה שרה]] - נישאה לרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב.

ספריו

חלק גדול מהדרושים שאמר אדמו"ר האמצעי, הודפסו בהוראתו בספרים שהוציא לאור במשך שנות נשיאותו, וכנראה שינה סגנונם לסגנון של ספר לפני ההדפסה. חלק אחר של ספריו הודפסו רק לאחר הסתלקותו.

• ביאורי הזוהר.
• פסקי דינים - ביורה דעה ואבן העזר.
• שער התשובה והתפלה.
• דרך חיים.
• נר מצוה ותורה אור (שער האמונה ושער היחוד).
• אמרי בינה.
• עטרת ראש - לימים נוראים.
• שערי אורה.
• תורת חיים בראשית, שמות.
• פירוש המלות - ביאורים על התפילה.
• מאמרי אדמו"ר האמצעי על התורה, נ"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (י"ח כרכים - תשמ"ה-תנש"א).

לקריאה נוספת

• ספר התולדות - אדמו"ר האמצעי, חנוך גליצנשטיין, קה"ת.
• בית רבי, הרב חיים מאיר הילמן, קה"ת.

קישורים חיצונים

• הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי - קובץ אודיו מחב"ד אינפו
• סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי - סיפור מאת מנחם זיגלבוים באתר חב"ד בישראל
• הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין
• ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: תמונות, מיקום

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא