חב"דפדיה:אולם דיונים

הגעתם לאולם הדיונים המרכזי של חב"דפדיה. המקום מיועד לדיונים בין האורחים, העורכים והמפעילים. אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת, תוכלו לעשות זאת כאן. אם ברצונכם לבקש ערך החסר בחב"דפדיה, תוכלו לעשות זאת כאן. תוכלו גם לבקש תמונות כאן, וגרפיקה כאן. אם ברצונך לכתוב איזו אימרה חסידית או סתם להתוועד.. תוכל לעשות זאת כאן. אם ברצונכם להתנדב להשלמת פרוייקטים לשיפור חב"דפדיה, או להציע אחד כזה תוכלו לעשות זאת כאן.

כדי להגיע לתחתית הדף, לחצו כאן.

=

אדמו"רים

בנושא שמות הערכים של אדמו"רים שורר פה בלגן עצום שבדיוק שמתי לב אליו, ואולי הגיע הזמן לעשות בזה סדר. חלק מהאדמו"רים נקראים רק בשמם - כמו רבי יואל טייטלבוים; חלק רק בשם חצרם - כמו רבי מנחם מנדל מקוצק; וחלק גם וגם - כמו רבי שמחה בונם אלתר מגור. כדאי להחליט מה צריך להיות המדיניות הכללית, ואז לבצע (זו עבודה קשה, כי יהיה צורך למחוק הרבה דפי הפניה - תפקיד השמור למפעילי מערכת). מה דעתכם? • קרייזי אבאוט משיח • בואו נרקוד ביחד! 06:11, 6 באפריל 2016 (UTC)

ארכוב

נראה לי שהדף מספיק מלא ע"מ לארכב אותו --חיים - בכל יום שיבוא 20:43, 10 באפריל 2016 (UTC)

יש כמה נושאים שעדיין באמצע דיון •  מתעקשים  •  ועידת ליובאוויטש 21:55, 10 באפריל 2016 (UTC)

1. לכאורה אפשר לארכב לא את כל הנושאים (אינני יודע איך עושים את זה).
2. נו אדרבה, אם כן, חשוב שהמשתמשים יצטרפו לדיונים שנמצאים באמצע על מנת לסיימם (ולא אסתיר שאני רומז לדיון הקודם...). • קרייזי אבאוט משיח • בואו נרקוד ביחד! 02:07, 12 באפריל 2016 (UTC)

מדובר בנושא שלדעתי אינו ראוי דיו כדי להקדיש לו זמן מרובה כ"כ כפי שעלולים להקדיש לו. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ד' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 04:39, 12 באפריל 2016 (UTC)

ייתכן שהנושא עצמו הוא שולי, אבל הוא מסתעף מענין מרכזי יותר: חוסר הסדר והמדיניות הברורה בין הערכים בחב"דפדיה - בעיה מהותית ורצינית, שלדעתי צריכה לתפוס תשומת לב גדולה יותר ממה שהיא תופסת בפועל. לפענ"ד רוב התרומות המבורכות שנעשות מוסיפות רק בעוד פרט כזה או אחר, אבל חסר מאוד מאוד צעדים בכיוון הנ"ל: אחידות וסדר בכל מרחבי חב"דפדיה. ויה"ר שבקרוב ממש ישתנו הדברים לטובה באופן של ניסי ניסים, אכי"ר • קרייזי אבאוט משיח • בואו נרקוד ביחד! 02:47, 14 באפריל 2016 (UTC)

יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות חוצה (ראה כאן). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך האוהל כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה כאן ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו ועד תלמידי התמימים העולמי, ארגון הפנסאים, מרכז לענייני חינוך, אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח, ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--5778 - משיח נאו! - שיחה 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

אגב, באותה המידה צריך להיות היחס לחלוקת דולרים וכדומה!--5778 - משיח נאו! - שיחה 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)

אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. להתראות - שיחה

תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.

"קבל את האמת ממי שאמרה"!

אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--5778 - משיח נאו! - שיחה 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)

א. הביטוי המקורי הוא "שמע האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח לקבל את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).

ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".

ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). להתראות - שיחה 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)

א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).

ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על דעתי האישית בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.

ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!

אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.

ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).

אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--5778 - משיח נאו! - שיחה 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)

ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)

תאריכים וימי חב"ד

משתמשים יקרים ואהובים! בזכותכם הנושא החשוב של ימי חב"ד, שעמד בשוליים וסבל מהזנחה חריפה, נכנס לאט לאט לסדר - ע"י התבניות של אירועים בלוח העברי, מעשה ידיו להתפאר של הרב שיע שליט"א. הנני בזאת להזמין את כולם להשתתף בעריכת התבניות של ימי החודש (זה אמנם מעצבן קצת אבל לא מסובך. אפשר לראות בתבניות הקיימות, לדוגמא תבנית:כ"ד בניסן).

נושא שעלה לדיון בהמשך לכך (הדיון החל כאן), האם התבניות צריכות לכלול אירועים כלליים ביהדות? מסתבר שכן, אבל מה הקריטריונים? נא לחוות דעתכם: מה צריך להכלל בתבניות (שמוצגות בעמוד הראשי), מה צריך להכלל בערכים של תאריכי הימים, ומה צריך להזרק לפח (או לגניזה). תודה! • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 09:42, 2 במאי 2016 (UTC)

לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך זה עובד. אם תוכל להסביר, בתודה מראש.--5778 - משיח נאו! - שיחה 10:27, 2 במאי 2016 (UTC)

כדי לערוך את התבנית:השבוע בימי חב"ד (שבעמוד הראשי) בקלות - צריך ליצור תבנית לכל יום בשנה (כמו תבנית:כ"ד בניסן), שתכלול את האירועים שבו - אותם אירועים בערך של היום (כמו כ"ד בניסן, רק בסדר כרונולוגי. ואז אפשר לערוך את תבנית השבוע ע"י קישורים לשבעת התבניות של ימי השבוע. בינתיים יש תבניות כאלו רק לימים שהתחלנו - מט' ניסן עד ו' אייר, כשהמגמה היא להמשיך ולהשלים את כל השנה לפי הסדר.

כדי להבין יותר טוב, פשוט פתח את התבניות הנ"ל, וגם את חלון העריכה שלהם, ותבין בקלות. כמו כן אתה יכול לעקוב בשיוניים אחרונים לראות מה עשיתי. בהצלחה! (ואגב, עדיין מחכה לדעות בנדון הנ"ל). • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 10:39, 2 במאי 2016 (UTC)

כדאי אולי להעביר את הדיון לכאן.--5778 - משיח נאו! - שיחה 10:42, 2 במאי 2016 (UTC)

הערה קטנה ל'קרייזי', התבניות האלו לא נועדו כדי לערוך את 'תבנית השבוע בימי חב"ד' אלא הרבה יותר מכך - ברגע שיהיו תבניות לכל השנה, נוכל לכתוב קוד כך שהאירועים יתחלפו אוטומטית ויפנו את זמנם של הצדיקים שעושים אותה כעת. --שיע • שיחה ט' באייר ה'תשע"ו 21:04, 17 במאי 2016 (UTC)

ניקוד והערה

הבחנתי בעורכים שונים (לדוגמא) שמדייקים לכתוב את הערה לפני הנקודה שבסוף המשפט, כמדומני שלפי כללי הניקוד בכתיבה מקובלת הערה באה לאחרי הניקוד. (גם ההגיון אומר שהניקוד הוא לצורך הקריאה בעוד הההערה היא משפט נוסף או מקור - הוספה על עצם המשפט.--הנחה - שיחה 11:50, 16 במאי 2016 (UTC)

לדעתי כן ראוי לעשות, שכן הנקודה באה לאחר סיום כל הטקסט ואילו ההערה לדעתי הוא כעין חלק מהטקסט שרק מפני אריכותו וקשרו המשני לענין - לא נכתב בפנים, והרי הנקודה אומרת כי הענין חזר מבחינת פרצוף שהוא גילוי לבחינת נקודה שהוא החכמה כפי שהיא בהעלם אצל החכם, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ח' באייר ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 16 במאי 2016 (UTC)

כמובן שציון להערה בא לפני הנקודה (לא ניקוד - נקודה) כפשוט בכללי הדקדוק הציוניים בהם משתמשים כאן, וכן הוא - להבדיל - בלקו"ש ובכ"מ. --יוסי ג - שיחה 15:51, 16 במאי 2016 (UTC)

על מה אתה מבסס כ"כ בפשטות את דברך בקשר לכללי הכתיבה המקובלים? תעיינו באתר לאקדמיה ללשון העברית ותראו שהנכם טועים!.--הנחה - שיחה 20:44, 16 במאי 2016 (UTC)

באמת בכללי הניקוד הציוניים (יאבדו מהרה בביאת משיח) הפניה להערה באה אחרי פיסוק, ולהבדיל בתורת אד"ש באה לפני פיסוק. לדעתי מצד ההגיון והקריאה אפשר כך ואפשר כך, ולכן אין צורך לשנות זאת בדוקא (אם כי אני אישית התרגלתי כנהוג בתורת אד"ש - לפני הנקודה). עם זאת יש לשים לב שכאשר שמים הפניה לאחר הנקודה, שלא יהיה רווח מיותר ביניהם. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 22:07, ח' באייר, הקהל ה'תשע"ו

כמדומני שאכן אין כלל ברור בדבר, ומתאים שבחב"דפדיה, ייכתב בדווקא בדומה לספרי אד"ש. (אני גם מתחבר מאוד להסבר ההגיוני של שלום).

אגב בויקיפדיה, הוכרע שניתן לכתוב כך או כך, אבל בכל ערך זה חייב להיות אחיד או כך כך. זו הכרעה מבלבלת ומועדת לטעויות. שהרי כל מי שלא מכירה יתבלבל, וגם מי שכן, לא תמיד יבחין כיצד סודרו ההערות האחרות באותו ערך. --שיע • שיחה ט' באייר ה'תשע"ו 21:02, 17 במאי 2016 (UTC)