מסכת גיטין

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט.

שטר קנין

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

שטר הלוואה

הרביתבנית:הערת שוליים מסביר, כי שטר הלוואה - אינו לראיה בלבד, אלא מלבד זאת, שעל ידו נעשה חלות השעבוד דכל נכסיו, כמ"ש ברמב"םתבנית:הערת שוליים "כל מלוה בשטר גובה אותה מן היורשין ומן הלקוחות", ואפילו אם לא נתפרש בשטר אחריות נכסים, שכן, "אחריות שלא נתפרשה בשטר טעות סופר היא בין בשטרי הל ואה בין בשטרי מקח וממכר"תבנית:הערת שוליים ולכן, "שטר שלוה בו ופרעו, אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו", כלומר, תקפו של השטר שעל ידו נעשה חלות השעבוד, נתבטל בפרעון ההלוואה, ושוב אין לו תוקף של שטר לענין שעבוד (גם אם הי' יכול לשמש לראיה).

רבי יוסי נימוקו עמו

במסכתתבנית:הערת שוליים מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו " - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"תבנית:הערת שוליים היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ"מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"תבנית:הערת שוליים ). וכפי שמצינו בירושלמיתבנית:הערת שוליים משמת ר' יוסי פסקה הבינה.

ביאורי הרבי

• קדימת מסכת גיטין למסכת קדושין. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)

• תחילת המסכת. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 156 (עמ' 156)

• ב א. תוס' ד"ה המביא. כשיעור י"ב שיטין המפסיקין כו'. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 180 (עמ' 180)

• כה א. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)

• לז ב. אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו. שערי הלכה ומנהג עמ' רפב (עמ' 274)

• נב ב. ולא כל דבר שאין לו קצבה. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 111 (עמ' 222)

• נט ב. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)

• סד א. הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118

• פג ב. אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)

• צ א. אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 138 (עמ' 150)

• צ א. לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 157 (עמ' 157)

• צ א. לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)

• צ ב. כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 163 (עמ' 163)

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק

• פרק ראשון
• פרק שני
• פרק שלישי
• פרק רביעי
• פרק חמישי
• פרק שישי
• פרק שביעי
• פרק שמיני
• פרק תשיעי