הרבנות הראשית לישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מוסד הרבנות הראשית לישראל הוא הגוף הממשלתי העליון במדינת ישראל, האחראי על עניני היהדות מטעם המדינה, ומוסמך למנות רבני ערים רבני שכונות ורבני יישובים, להסמיך רבנים ודיינים, ואחראי כללי על מערכת הכשרות הארצית. הרבנים הראשיים לישראל העומדים בראש המוסד נבחרים אחת לעשר שנים, כאשר הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי בראש בית הדין הרבני הגדול

תולדות הרבנות הראשית

בזמן השלטון העות'מאני בארץ ישראל רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את ארץ ישראל מהעות'מאנים, ובשנת תר"פ הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת תרפ"א התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב יעקב מאיר.


מועצת הרבנות הראשית

הרב אליעזר פרלשטיין מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו, בבית הפרזידנט הרצוג

תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתו מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי הכשרות הממשלתיים, הסמכת נבחנים לרבנות ולדיינות, והענקת תקנים לרבני ערים ורבני שכונות ויישובים. כחברי המועצה מכהנים ארבעה רבני הערים הגדולות בארץ[1], ולצידם עשרה רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים.

נכון לשנת תשע"ג, חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל (הרב מצגר והרב עמאר), הרב ישראל מאיר לאו רבה של העיר תל אביב, הרב שלמה שלוש רב העיר חיפה, והרב יהודה דרעי רב העיר באר שבע[2] והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ.

הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות: הרבנים האשכנזים:

  1. הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (ראש ישיבת מרכז הרב)
  2. הרב יצחק דוד גרוסמן (רב העיר מגדל העמק)
  3. הרב יוסף גליקסברג (רב העיר גבעתיים)
  4. הרב יעקב רוז'ה (נציג הרבנות הראשית במכון הלאומי לרפואה משפטית)
  5. הרב יצחק רלב"ג (יו"ר המועצה הדתית בירושלים לשעבר)

הרבנים הספרדים:

  1. הרב שמעון אליטוב (רב המועצה האזורית מטה בנימין)
  2. הרב אברהם יוסף (רבה העיר חולון)
  3. הרב רצון ערוסי (רב העיר קריית אונו)
  4. הרב שמואל אליהו (רב העיר צפת)
  5. הרב יצחק חיים פרץ (רב העיר רעננה)

היסטוריית הרבנים הראשיים

הרבנים האשכנזים:

  1. הרב אברהם יצחק הכהן קוק - ט"ז אדר תרפ"א - ג' אלול תרצ"ה.
  2. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - י"ז כסלו תרצ"ז - י"ט תמוז תשי"ט.
  3. הרב איסר יהודה אונטרמן - ד' ניסן תשכ"ד - ז' חשוון תשל"ג.
  4. הרב שלמה גורן - ז' חשוון תשל"ג - א' ניסן תשמ"ג (כיהן לצד הראשון לציון הרב עובדיה יוסף).
  5. הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - א' ניסן תשמ"ג - כ"ט אדר תשנ"ג (כיהן לצד הראשון לציון הרב מרדכי אליהו).
  6. הרב ישראל מאיר לאו - א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג (כיהן לצד הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון).
  7. הרב יונה יחיאל מצגר - החל את כהונתו בי"ב ניסן תשס"ג (מכהן לצד הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר).

הרבנים הספרדים:

  1. הראשון לציון הרב יעקב מאיר - ט"ז אדר תרפ"א - ט' סיוון תרצ"ט.
  2. הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל - י' תמוז תרצ"ט - כ"ד אלול תשי"ג.
  3. הראשון לציון הרב יצחק ניסים - כ"ט שבט תשט"ו - ז' חשוון תשל"ג.
  4. הראשון לציון הרב עובדיה יוסף - ז' חשוון תשל"ג - א' ניסן תשמ"ג (כיהן לצד הרב הראשי הרב שלמה גורן).
  5. הראשון לציון הרב מרדכי אליהו - א' ניסן תשמ"ג - כ"ט אדר תשנ"ג (כיהן לצד הרב הראשי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא).
  6. הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון - א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג (כיהן לצד הרב הראשי הרב ישראל מאיר לאו).
  7. הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר - החל את כהונתו בי"ב ניסן תשס"ג (מכהן לצד הרב הראשי הרב יונה יחיאל מצגר).

ראו גם

הערות שוליים

  1. הרבנים האשכנזים והספרדים של הערים מכהנים ברוטציה.
  2. היות ולירושלים אין רב עיר מכהן, ישנם רק שלושה רבני ערים במועצת הרבנות.