אפרים אליעזר ילס

הרב יאלעס משוחח עם הרבי בהתוועדות

הרב אפרים אליעזר הכהן ילס (נכתב באידיש יאלעס) (ה' בשבט תרנ"א - תשמ"ט) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.

נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום ה' בשבט תרנ"א בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.

בשנת תרע"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת תרע"ו נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.

בשנת תרפ"א היגר עם משפחתו לארה"ב ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'תש"ח נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.

בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.

קשריו עם הרבי

לאחר בואו של הרבי אדמו"ר הריי"צ לארה"ב, ביקש ממנו הרב יאלעס, ללמוד עמו את תורת הקבלה והחסידות, והוא הפנה אותו לחתנו, הרבי. לאחר פטירת הרבי הריי"צ בשנת תש"י, הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות, ומאז היה בא להשתתף בהתוועדויותיו בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, והוא קיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. בסדרת אגרות קודש מהרבי מליובאוויטש ישנם מאות מכתבים תורנים בין שניהם, בנגלה ובקבלה. וישנם ריבוי סיפורים אודות התקשרות והביטול שלו להרבי.

נהג בי"ט כסלו (בשעה שהרבי היה רושם איזה מסכת יקח מחלוקת הש"ס) לתת את העט שלו להרבי. ואח"כ הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.

בהתוועדות י' שבט תשל"ו בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, הרב אפרים יאלעס היה אחד מהרבנים שנעמדו לנעום.

נהג כמה פעמים לבקר בחול המועד פסח את הרבי והגדיר אותם כ"קבלת פני רבו ברגל".

ביקורו האחרון

בבוקר של יום שלישי י"ח ניסן תשמ"ח לאחר תפילת שחרית הגיע ל770 הגאון הגדול זקן הפוסקים רבי אפרים אליעזר יאלעס שליט"א מפילדלפיה [הנוהג לבוא מדי שנה בחג הפסח לכ"ק אדמו"ר שליט"א בנמקו שזהו מצד דין עליה לרגל בזמן הגלות המוזכר בגמרא שיוצאים ידי חובה על ידי ראיית פני רבו]. הגאון הישיש שליט"א (זצ"ל) הגיע בלווית בניו ונכדיו.

הוא המתין בפתח גן עדן התחתון, כשעלה כ"ק אדמו"ר שליט"א מבית המדרש הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו כ"ק אדמו"ר שליט"א והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"גן עדן התחתון" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה וכ"ק אדמו"ר שליט"א שוחח עם הגר"א יאלעס ביחידות.

הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מכ"ק אדמו"ר שליט"א, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו לכ"ק אדמו"ר שליט"א, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שקיחנו ובינתיים) התיישב על כסא.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א המתין שם דקות ארוכות עד שמהכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום. אחר כך חזר לחדרו הק'.

(מתוך יומן 'הקהל' תשמ"ח)

ספריו

הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:

• דברי אפרים אליעזר פילדלפיה, תשמ"ג.
• כתבי אחיעזר - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאללעס, שמן הראש, סטרי, תרצ"ג.

משפחתו

לאחר פטירת רעייתו הראשונה, בינה, (נפטרה תרפ"ד) בת דודו הרב יהודה צבי מסאמבור, נישא לגיטא פסיא בת הרב יחזקאל פולק.

מצאצאיו:

• שרה (נפטרה בשנת תשמ"ב).
• אסתר (נפטרה בתאונה בשנת תשל"ד).
• שיינדל שושנה אשת הרב יוסף גלדצלער.