בחזקת משיח
חזקת משיח הינה הגדרתו של הרמב"ם למשיח בזמן הגלות עוד קודם שגאל את ישראל. בדורנו מְמַמֵּשׁ כ"ק אדמו"ר שליט"א רבי מנחם מענדל שניאורסון את הסימנים האמורים{{ראו בערך המורחב בחזקת משיח}}, בשל כך פסקו מאות רבנים שהרבי הוא מלך המשיח[1]
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו: התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"
.
'חזקת משיח' מזוהה בעקבות פעולותיו לחיזוק קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. זהו חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.
סימני בחזקת משיח
יעמוד מלך מבית דוד
ערך מורחב – יעמוד מלך מבית דוד |
הוגה בתורה
ערך מורחב – הוגה בתורה |
עוסק במצוות כדוד אביו
ערך מורחב – עוסק במצוות כדוד אביו |
ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה
ערך מורחב – ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה |
סימן נוסף להיות המלך בחזקת משיח הוא "ויכוף כל ישראל ללכת בה ולחזק בדקה"; גם עניין זה הוא תפקידו ופעולתו של מלך המשיח[2].
הכוונה[3] אינה שיכוף בכח אלא בפועל, שילך הוא, או על-ידי שלוחיו, ושלוחי שלוחיו וכו' לכל יהודי ויהודי ויגידו לו שיש לקיים תורה ומצוות שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש[4]. ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה [5].
פירוש נוסף הוא – שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות, ויש צורך ב"דמוקרטיא", ואילו הוא "דיקטאַטאָר" וכו'; כיון שישנה רק אמת אחת – האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע"י תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר[6].
כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו[7] שמסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים[8].
יכוף כל ישראל בפועל
הרבי הסביר[9] כי מה שכתוב ברמב”ם שמשיח יכוף כל ישראל - אין הכוונה בזה רק בכח, בפוטנציאל, אלא כוונתו היא שאכן כך מתנהג משיח בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך ויכוף את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.
כיצד עושה זאת משיח? מובן שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם הוא פועל את פעולותיו על ידי השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים - שהרי התורה אומרת ששלוחו של אדם כמותו ממש[10]. עצם העובדה שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום "ויכוף" (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה [11].
וילחם מלחמות ה'
ערך מורחב – ילחם מלחמות ה' |
אחד הסימנים של בחזקת משיח הוא "לוחם מלחמות השם"; גם עניין זה הוא מתפקידיו ופעולותיו של מלך המשיח[12].
מלחמות אלו יהיו מלחמות על שלימות התורה[13], שלימות הארץ וכו', באופן של שלום[14], על ידי דיבור בלבד[15], לדוגמא: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה[16] ולא בדרך של צבא וכו'.
משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח[17].
החילוק בין חזקת משיח למשיח וודאי
"חזקת משיח" - ישנה מציאות טכנית של משיח.
"משיח וודאי" - כינוי למשיח לאחר שגאל את ישראל מבין האומות, לאחר קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש.
חילוק זה כתוב ברמב"ם[18] בצורה ברורה:
ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. הרי זה בחזקת שהוא משיח.
אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד
בשיחה משבת פרשת שמות תשנ"ב קובע אדמו"ר שליט"א "שישנו כבר ה"מלך מבית דוד . . שאז בחזקת שהוא משיח". ומאחל ש"כבר יהי' מיד "משיח בודאי", על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".
הערות שוליים
- ↑ אתר דין המוקדש לפסק זה
- ↑ לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.
- ↑ נתבאר ע"י הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב שניאור חיים גוטניק.
- ↑ קידושין מא, ב.
- ↑ כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.
- ↑ משיחת אחרון של פסח תשח"י.
- ↑ מסכת שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו
- ↑ לקו"ש ח"ח ע' 361
- ↑ גליון בית משיח
- ↑ קידושין מא, ב.
- ↑ כדאיתא בכתובות נג, א. "אכפייה", ובקידושין מה, ב "כפתיה" עיי"ש.
- ↑ לקו"ש חל"ג שיחה ג' לפ' ויגש.
- ↑ לקוטי שיחות חי"ח עמ' 281.
- ↑ ש"פ חיי שרה תשנ"ב
- ↑ שנא' (ישעי' י"א ד'): "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע.
- ↑ מהר"י קרא עה"פ
- ↑ ש"פ חיי שרה שם.
- ↑ הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'