לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

רבי לוי יצחק שניאורסון

הרב לוי יצחק שניאורסון היה חסיד חב"ד, מקובל, רבה של דנייפרופטרובסק ואביו של הרבי מליובאוויטש. נולד ביום י"ח בניסן תרל"ח (1878) ונפטר ביום כ' במנחם אב תש"ד (1944).

יחוסו

נולד ביום י"ח ניסן תרל"ח (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל ביילורוסיה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה"ג רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק), שנפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר המהר"ש.

צעירותו

בצעירותו למד הגאון הרב לוי יצחק תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו.

בצעירותו הוסמך רבי לוי יצחק להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.

נישואין

הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק

כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי שהיה רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי י"ג בסיוון תר"ס. (1900 למניינם).

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

מאסרו

ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר יקטרינוסלב ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.

בליל ט' ניסן תרצ"ט (1939 למניינם) הגיעו אנשי נ.ק.ו.ד. (השטרה החשאית) ובידם צו חיפוש, הם בדקו את כל ספריו ובתום החיפוש הודיעו לו על מעצרו. מאחר ואותם הימים היו ימי ערב פסח, ורבי לוי יצחק הבין כי לא יוכל לקיים את סדר הפסח בביתו, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג מצות.

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, אך נדחתה בהתחמקויות. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף.

לאחר מספר ימים העבירו השילטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקיוב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השילטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל כוחם להוכיח כי הוא פועל כנגד השילטונות, ולכן הם הושיבו אותו בתנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד כסלע איתן יצוק ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

על מאסרו של רבי לוי יצחק כתב עד ראייה אשר ישב יחד עימו בבית הסוהר: "מי יכול לעמוד בניסיונות אלה. בין מועטים אלה נצרף בכור העוני הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל. לא הודה! לא חתם על האשמה! כגבור פלאי קיבל את מנת הייסורים שנפלה בחלקו ולא נכנע. קיבל באהבה דין שמיים ולא הודה למעניו. בכל מירוץ הדמים הנורא אשר מיליונים נלכדו בו, נשאר הרב מיקטרינוסלב היחידי ממש שלא שלטה בו אש הגיהנום ולא הכריעה אותו היד התקיפה! עובדה זו הייתה נמסרת מאחד לשני כאגדת פלאים. בבתי הסוהר דיברו הכל עליו כעל אדם עילאי..."

גלותו

בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך ,תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.

הסתלקותו

ציון של ר' לוי יצחק

בדרך לא דרך ומתוך מסירות נפש עצומה עשתה הרבנית חנה את דרכה למקום הנידח הזה. למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח שנת תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטאן.

נראה היה באותו הרגע כי רבי לוי יצחק הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, אבל דווקא מנוחה זו היא אשר הביאה להתפרצותה המחודשת של המחלה הממארת אשר כירסמה בו מזה זמן רב, בעקבות הייסורים ממצבו הכללי והבלתי אנושי, במצור וברעב שעבר במקום גלותו בצ'יאלי, תנאים אשר מחד גרמו לשככת המחלה ולאי-התגלותה בתוקפה בתקופה מסויימת, ומאידך גיסא הביאו להתפרצותה בעת ובעונה אחת מאוחר יותר.

ואכן למרבה הצער כך באמת היה - לאחר שהגיע רבי לוי יצחק לאלמא אטא - אל המנוחה והנחלה - והסביבה הייתה נוחה לו, נתעוררה המחלה ביתר שאת ובמשנה מרץ רח"ל, הרופאים אשר טיפלו ברבי לוי יצחק לא מצאו שום תרופה אשר תוכל להצילו, ומצבו הלך והיתדרדר מיום ליום. בימים האחרונים היה רבי לוי יצחק כבר חלש ביותר. "הלוא תראה - הצביע על היד שלו כאשר שוחח עם אחד מהאנשים שהיו עימו -כי לא נשאר על גופי אלא עור ועצמות בלבד. טעמה של אכילה אינני חש כלל..." אמר.

על יומו האחרון של רבי לוי יצחק היטיב לספר עד ראייה וזה לשונו: - "ביום שלישי בלילה זכיתי אני ועוד אחד לעמוד כל הלילה ליד מיטתו לשמשו. שפתותיו מילמלו ללא הרף, אך קולו לא יישמע. לפתע התעורר, פתח את עיניו, וביקש להביא לו מים לנטילת ידיים. כאשר הגישו לו את המים, אמר: "מען דארף זיך אריבער כאפן אויף יענער זייט!" (יש להתכונן לעבור לצד ההוא...) היו אלה דבריו האחרונים".

למחרת, ביום רביעי, עשרים לחודש מנחם-אב שנת תש"ד (1944 למניינם), מצבו של רבי לוי יצחק הורע, הוא סבל מכאבים נוראים. הוא לא הפסיק מלמלמל בשפתיו. אחד הנוכחים שהיטה את אוזנו לשמוע מה מרחשין שפתותיו, שמע מילים מקוטעות שיצאו ממנו באנחה: ועקבותייך לא נודעו... אי, עקבות משיחא... עקבות משיחא... לעת ערב כאשר מצבו היתדרדר הבהילו לביתו רופא אשר נתן לו מספר תרופות אך נשמתו הטהורה נפרדה מגופו הטהור ועלתה לשמי מרום...

ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות. על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המציבה במבצע מיוחד.

מספריו

• ליקוטי לוי יצחק.
• תורת לוי יצחק.
• פניני לוי יצחק.
• תורת מנחם תפארת לוי יצחק - מביאורי הרבי על תורתו.

משפחתו

• אשתו: מרת חנה שניאורסון
• בניו: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
• נכדתו: גב' דליה רויטמן.

לקריאה נוספת

• הרב נפתלי צבי גוטליב, "תולדות לוי יצחק", שלושה כרכים בהוצאת קה"ת.
• הרב אברהם שמואל בוקיעט, "פאר לוי יצחק", יצא לאור על-ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש.
• זכרונותיה של הרבנית חנה על מאסרו וגלותו של ר' לוי יצחק - יוצא לאור בחוברות שבועיות ע"י מערכת אוצר חסידים.

קישורים חיצוניים

• לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי - מתוך שבועון בית משיח
• מדור אודות רבי לוי יצחק באתר בית חב"ד קזאחסטן.
• סיפור מופת מרבי לוי יצחק, שאול שיף, עיתון 'הצופה'.
• ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא