חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)
הרבנית חנה שניאורסון, היא בעלה של הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסון, ואימה של הרבי. הסתלקה בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה ומנוחתה כבוד בניו יורק.
הולדתה וצעירותה
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ בעיר רומנובקה, לאביה ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. הוריה העניקו לחנה הצעירה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, ושנים לאחר-מכן סיפרו החסידים כי כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה חנה הצעירה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.
חנה הייתה נערה צעירה ומוכשרת. היא גילתה כשרון מיוחד במוזיקה אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חבדיי"ם של דביקות הנפש.
נישואין
בגיל עשרים נישאה חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. רבי לוי יצחק התפרסם בגיל צעיר כעילוי וכבעל ידיעה בתורת הקבלה, והיה זה הרבי הרש"ב שהציע לו את השידוך. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר מוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הלה נתקל בסירובו של הרבי הרש"ב אשר נתן את ברכתו שהכל יהיה על הצד היותר טוב, וכי אין ממה לחשוש. ואומנם אכן כך היה, החתונה התקיימה במועד שנקבע ביום חמישי י"ג בסיוון תר"ס.
לאחר החתונה שיגר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. וזה לשונו:
"ב"ה יום ג' ו' תמוז תר"ס לפ"ק כבוד נכד דודי ידידי עוז הרה"ח המפורסם נכבד י"א כו' מו"ה ברוך שניאור שי'. מעומק ליבי אברכו בברכת מז"ט בעד כלולות בנו רחומאי דנפשאי מר לוי יצחק שי'. ייתן ה' שזיווגם יעלה ליפה באריכות ימים ושנים טובים ונעימים ברוחניות וגשמיות ובהצלחה בכה"פ בדור ישרים זרע ברך ה' כפי רצון כ"ק אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, וכבודו יקבל מהם עונג ונחת די חפצו בכל פרט ופרט. מגודל טרדתי נתאחר המכ' עד כה, והטע"ג בטח קבלו בזמנו. ויקבלו החיים והשלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו ובן דודו ידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים".
לזוג הצעיר נולדו שלושה בנים: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
"עזר כנגדו"
בשנת תרס"ז 1907, קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כרב העיר הוא זכה להערכה רבה מכל התושבים – דתיים ושאינם כאלה, יהודים ולא יהודים כאחד. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. כשאלפי פליטים הגיעו לעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה, הייתה זו הרבנית חנה שהקימה ארגון שדאג לספק להם מקום לינה ומזון.
בשנת תרפ"ט כשנערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. למרות הסכנה שהייתה כרוכה בהתכנסויות דתיות באותם הימים, ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה ביום החתונה מסיבה חגיגית בביתם בה השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה. נכבדי העיר העניקו מתנות לזוג הצעיר (שנשלחו אליהם בדואר לאחר-מכן); עשרות מברקים הגיעו לבית הדואר שאיחלו לרב ולרבנית שניאורסאהן רוב נחת ואושר.
כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק כארי על שמירת המצוות. מלחמה זו עלתה לו ביוקר: הוא נאסר ונשלח לכפר צ'אילי, כפר נידח ופרימיטיבי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא אף הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה הדגול להעלות את חידושי התורה שלו על כתב. מאוחר יותר היא סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.
שנות הגלות והייסורים נתנו את אותתם ברבי לוי יצחק שנפטר בעיר אלמא אטא בכ' במנחם אב תש"ד (1944), מרחק אלפי קילומטרים מעירו יקטרינוסלב.
בארצות הברית
בעזרת ידידים הצליחה הרבנית לצאת למוסקבה, ומשם להבריח את הגבול לפולין. כך נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה לפריז, צרפת שם פגש אותה בנה, הרבי לאחר עשרות שנות פרידה. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947).
כעת נפתח פרק חדש בחיי הרבנית חנה לצד בנה הגדול. 3 שנים לאחר שהגיעה לניו יורק, נסתלק הרבי הריי"צ ובנה הבכור, הרבי, מילא את מקומו. הרבנית רוותה נחת כשראתה את המהפכה שחולל בנה בחיים היהודיים בארה"ב ובעולם. אך למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק מצאה הרבנית חנה זמן להעלות על כתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הם נדפסו בספר בשם "אם בישראל".
מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.
בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר הרבי
"..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."
הסתלקותה
הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-770 (1418 פרזידנט סטריט). הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום השבת בו' בתשרי תשכ"ה (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל הרבי הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק. בשנים לאחר-מכן נוסדו מוסדות חינוך רבים לזכרה, ובנות רבות נושאות את השם חנה וממשיכות את מורשתה המפוארת לדורות הבאים.
בשעת הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.
משפחתה
- בעלה: הרב לוי יצחק שניאורסון
- בניה: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
- נכדתה: גב' דליה רויטמן.
קישורים חיצוניים
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |