דוד מאיר דרוקמן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב דוד מאיר דרוקמן הוא חסיד חב"ד ורבה של קרית מוצקין.
ביוגרפיה
הרב דרוקמן נולד לרב משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' בירושלים. (אביו היה בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ ישראל בשנות ת"ש. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים[1]). בילדותו עברה משפחתו להתגורר בקרית מוצקין ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.
וזאת לאחר פטירת קודמו לתפקיד הרב מרדכי פוגלמן[2] בט' באלול תשמ"ד.
ילדותו
הרב דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947 למניינם) בהר הצופים בירושלים. ועבר בילדותו להתגורר בקרית מוצקין. בהיותו בגיל עשר באחד מביקוריו אצל בני משפחת הוריו בירושלים הוא התחיל להכיר את חסידי חב"ד ודרכם הוא התקרב לחב"ד. בתחילה למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב במיוחד לראש הישיבה הרב משה צבי נריה ז"ל, כאשר זה האחרון מעודדו לחזק את קשריו עם חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת תומכי תמימים לוד וספג מהתוועדויותיו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל שם שימש הרב יגאל פיזם כמשגיח רוחני וסייעו בהתקרבותו לחב"ד, ואח"כ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובהמשך בחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע ללימודים ב-770 במסגרת שנת הקבוצה לאחר חזרתו לאה"ק המשיך את לימודיו בישיבת "תורת אמת" בירושלים.
חתונתו
לאחר לימודיו בישיבת תורת אמת נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר'שניאור זלמן ברונשטיין[3]. לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד שם למד בכולל להוראה בראשות הגה"ח הרב אברהם צבי כהן ואח"כ עבד בהוראה ובניהול חינוכי-רוחני בסמינר בית רבקה לבנות, בכפר חב"ד ואח"כ בכפר חב"ד ב', תוך שהוא במקביל ממשיך את לימודיו בכולל, שם הוסמך לרבנות.
התמנותו לרב
את הכשרתו לשמש ברבנות עיר קיבל מהראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו ומהגאון הרב אברהם שפירא שכיהנו אז כרבנים הראשיים הראשי בארץ ישראל. הרב דרוקמן קיבל גם 'שימוש' בהוראה מאת חבר בד"צ העדה החרדית רבי מאיר בראנדסדורפר.
בשנת תשמ"ז הוכתר הרב דרוקמן רישמית כרב העיר האשכנזי של קרית מוצקין. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי. פרק זמן קצר לפני זה התמנה הרב דרוקמן בברכתו של הרבי כרבם של חסידי חב"ד בקריות[4] תפקיד בו הוא משמש עד היום, ובמקביל נבחר ע"י המועצה הדתית בתקופת ערב הכתרתו כרב הראשי כ'רב שכונה' בעיר.
איש ארץ ישראל
הרב דרוקמן מוכר כאיש ארץ ישראל. הוא חבר במטה העולמי להצלת העם והארץ, בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".
במהלך ההכנות לתכנית ההתנתקות היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית בישראל המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן על ידי עתירות שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".
ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים, הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס הלכתי טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות אהבת ישראל גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות.
הרב דרוקמן משמש מעל בימות ציבוריות שונות גם כנואם ומרצה, וכמושך בעט בנושאי הלכה, חינוך והשקפות עולם.
בחגיגות העצמאות שנת תשע"א קרא הרב דרוקמן, לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך[5].
הערות שוליים
- ↑ מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.
- ↑ מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין.
- ↑ ב"ר חיים עזרא 'הסופר' מטשערקאס.
- ↑ קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.
- ↑ "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.