פתיחת התפריט הראשי

ט"ו בניסן

גרסה מ־22:40, 26 באפריל 2011 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{חודש ניסן}}'''ט"ו בניסן הוא היום החמשה עשר בחודש ניסן ויומו הראשון של חג הפסח. ==אירועים ביהדות== *ב'…)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אירועים ביהדות

  • ב'י"ח - נערך ברית בין הבתרים בית אברהם אבינו לאלוקים.
  • ב'כ"ג - אברהם אבינו נלחם עם כדרלעומר והמלכים אשר אתו.
  • ב'מ"ז - המלאכים באו לאברהם אבינו, לבשר על לידת יצחק.
  • ב'מ"ח - יצחק אבינו, נולד.
  • ב'תמ"ז - ה' דיבר עם משה רבינו לראשונה, בסנה.
  • ב'תמ"ח - בני ישראל יצאו ממצרים.
  • ג'רי"ג - מלאך ה' הרג במחנה אשור 185,000 ראשי גייסות.
  • ג'ת"ד - היהודים בימי אחשוורוש צמו ולא קיימו סדר ליל פסח בגלל גזירות המן.
  • ג'ת"ד - המשתה הראשון שערכה אסתר המלכה עם אחשוורוש והמן (לאחת הדעות).
  • ג'תתל"ג - הקנאים התבצרו במבצר מצדה ההרודיוני ומסרו את נפשם לבל יטמאו נפשותיהם בידי הלגיון הרומאי.
  • תכ"ט - רבי יונה תאומים, מחבר ספר 'קקיון דיונה', נפטר.
  • ת"פ - רבי אליהו מווילנה (הגר"א), נולד.
  • תקע"ה - רבי יוסף מאיר קרסניפלר, אב"ד בראד וגלינא, נפטר.
  • תרנ"א - רבי צבי יהודה קוק, ראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.
  • תרפ"ז - רבי זאב וואלף ציטרון, אב"ד דאראג, נפטר.


הפתגם היומי - ט"ו בניסן - מלוח היום יום
א' דחג המצות. למרור וחזרת - הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" - הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.

בסדר הראשון היה אבי אדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'-ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.

אדמו"ר הזקן אמר: "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק (= כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים).