שבת נחמו

שבת נחמו היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר תשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "שבעה דנחמתא" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.

שבת זו חלה תמיד בפרשת ואתחנן.

שבת נחמו בחסידות

בדברי חז"ל, ובהמשך לכך בתורת החסידות, ישנה התייחסות נרחבת ללשון הפותחת את ההפטרה "נחמו נחמו עמי", כאשר הכפל "נחמו נחמו" מראה על כפילות בנחמה. כמה הסברים ניתנו לכך:

• במדרש מבואר, שכפל הנחמה הוא כנגד שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. הרבי מתייחס לכך, ומסביר את הצורך בנחמה נפרדת על כל אחד מבתי המקדשות - כיון שלכל אחד מהם מעלה מיוחדת, והחידוש של בית המקדש השלישי הוא בכך שהוא כולל את כל המעלות.

• עוד נאמר במדרש "לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים". הרבי מסביר זאת, שבנוסף לעצם הצער של הירידה בגלות, מתווסף צער נוסף על חילול ה' ובזיון עם ישראל, ועל כך תהיה נחמה כפולה: נוסף על עצם הנחמה בכך שהירידה בגלות היא לצורך עליה, יתגלה שגם ההוספה והחורבן שבתוך הגלות גופא הוא כדי להגיע להוספה והידור בגאולה.

• עוד הסבר נותן הרבי לדברי חז"ל האמורים "חטאו בכפליים.. לקו בכפלים ומתנחמים בכפליים", וכן לנאמר במקום אחר במדרש "לפי שמצוותיה כפולות, נחמותיה כפולות": הקדוש ברוך הוא ברא את העולם באופן שיש בו שני מימדים, המחוברים זה לזה - הגשמיות והרוחניות. לכן בכל עבירה של האדם הוא פוגם גם במימד הגשמי וגם במימד הרוחני, וכן בכל מצווה הוא מאיר גם את העולם הגשמי וגם את הענין הרוחני. כך גם החורבן שנגרם על ידי החטאים הוא גם חורבן המקדש הגשמי וגם הסתר רוחני על האור האלוקי, וכן הנחמה הכפולה שבגאולה כוללת גם את בניין המקדש הגשמי וגם את הגאולה הרוחנית.

• הסבר נוסף הוא, שכפילות של אותה מילה מראה על אינסופיות, וכך גם בענייננו - הלשון "נחמו נחמו" מורה על כך שהנחמה היא נחמה אין-סופית, כיון שהגילוי של הגאולה יהיה באופן של בלי גבול. הרבי מוסיף שזוהי הסיבה לשאר המעלות שיהיו בנחמת הגאולה (כמו המנויות לעיל): מכיון שמדובר בגילוי לא מוגבל, לכן הוא כולל בתוכו את כל המעלות האפשריות.

משבת זו הרבי לומד הוראה למעשה, שהקב"ה רוצה שבני ישראל יבקשו בעצמם את הגאולה.

מנהגי השבת

על פי הוראת הרבי מתחיל בשבת זו החשבון נפש שהאדם צריך לעשות על עבודת ה' שלו במשך השנה.

כאשר שבת חזון חלה בתשעה באב עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחד בפרקי אבות, במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת.

במחיצת רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הזקן

לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו תקס"א, כאשר שבת זו הייתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.

הרבי שליט"א

בהתוועדות שבת נחמו תשמ"ט, התייחס הרבי להנחת ד' זוגות תפילין - רש"י, ר"ת, שמושא רבא וראב"ד - באמרו: "בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין".

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות מועדים - שבת נחמו
• ביאורי הרבי אודות שבת נחמו בספר 'שערי המועדים' - מנחם אב
• טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים? שיעור מאת הרב זלמן נוטיק י"ב אב תשע"א
• מדוע צחק רבי עקיבא כשראה שועל בקודש הקודשים? שיעור מאת הרב זלמן נוטיק י"ב אב תשע"ה