סירטוק
סירטוק (נקרא גם פראק או קפוטה[1]) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בשבתות ובמועדי ישראל.
אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קפוטה המגיעה למטה יותר, וזאת בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי.
היסטוריהעריכה
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם בגד עליון ארוך (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע.
בשנת תר"ד כשנגזרה גזירת הלבוש שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית סירטוק, באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק לחב"ד.
במשך השנים מרכיבי בד הסירטוק השבתי השתנו, עד שאמר הרבי שצריך לחזור וללבוש בגדי משי - "זיידענע זופיצעס". דבריו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר[דרוש מקור] של אדמו"ר המהר"ש בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים.
אצל רבותינו נשיאנועריכה
מתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן, ועד לנשיאותו של אדמו"ר המהר"ש לא היה נהוג אצל הרביים ללבוש סירטוק, אלא הם נהגו ללבוש קפוטת משי גדולה וארוכה, שהייתה גדולה יותר מהסירטוק.
בימי חול נהגו אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, ואדמו"ר הצמח צדק ללבוש קפוטה שחורה וארוכה, ובשבתות ומועדי ישראל נהגו ללכת במלבוש משי לבן. הסיבה לכך נעוצה במסורת לפיה כך היה נוהג הבעל שם טוב, ויש אומרים שהמקור למנהג זה קדום אף יותר ומקורו בהאריז"ל שהיה נוהג ללכת בימים המסוגלים במלבוש משי לבן.
והסיבה לצבעו הלבן היא שהמלבושים השחורים באים לרמז לאדם על הגלות ועל החורבן, ובכך לגרום לו להצטער על הגלות ועל חורבן הבית, אך כיון ששבת עניינה הוא שמחה השוללת את העצב[2] הלכו רבותינו נשיאנו במלבושים לבנים, שהצבע הלבן מראהו כאור - הפך עניין הגלות, ובכך להזכיר לאדם שאחרי צער הגלות (שחור), תבוא גם הגאולה (לבן).
מנהג חבישת המלבוש הלבן בשבתות ואף חבישת קפוטת המשי הארוכה, השתנה אצל אדמו"ר המהר"ש. אדמו"ר המהר"ש החליף את מלבושים אלו לסירטוק - פראק רגיל ואף החל ללכת עם מגבעת בימות החול[3], כדרכיהם של הסוחרים בימים ההם. אדמו"ר המהר"ש הלך כך בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע, ובשל כך היה צריך פעמים רבות ללכת לרופאים, וכשהיה הולך בדרכים לא רצה שידעו שהוא רבי. ובשל כך החליף את מלבושיו בלבושים של שאר הסוחרים החסידיים[4].
מאותו זמן שבו החליף אדמו"ר המהר"ש את הלבושים החלו אדמו"רי חב"ד ללכת עם הסירטוק. בימות החול הלכו בסירטוק מבד, ובשבתות ובחגים בסירטוק משי. וזאת בשל הצורך בשינוי מיוחד ובתוספת גדולה במלבושים של שבת קודש ואף מעלתו הגדולה של המשי, שדרגתו נעלת בתורת החסידות.
אף הרבי שליט"א נהג ללכת בסירטוק בד בימות החול, ובסירטוק משי בשבתות ומועדים. אך משנת תש"נ שינה הרבי את מנהגו והחל ללכת אף בימות החול בסירטוק משי, ולא רק בשבתות ובחגי ישראל, וכאשר יוצא החוצה לובש על הסירטוק גם מעיל[5], הרבי אף אמר פעם בפירוש שאינו רוצה ללכת עם הסירטוק משי לבד[6], לכאורה המקור להנהגה זו הוא המובא בתורת הקבלה שאין לצאת לרחוב בבגד משי מגולה[7][דרוש מקור].
עד לשנות הכפי"ם מנהג חסידים היה ללכת גם בימות השבת ומועדים בסירטוק עשוי בד, אך בעקבות שיחתו של הרבי בה הורה לאנ"ש חסידי חב"ד ללכת בסירטוק משי, החלו רבבות חסידים ללבוש בשבתות וחגים את סירטוק המשי[8].
מנהגי חב"דעריכה
בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש התמימים הקפידו במיוחד על לבישת מלבוש ארוך בדומה לסירטוק, ומי שלא הצליח אף תפר והוסיף לחליפתו נפח כדי שתהיה ארוכה יותר. אך מנהג זה לא השתמר וכיום לבישת הסירטוק הוא רק מיום הנישואים ואילך, ותמימים שעדיין לא נישאו אינם לובשים סירטוק אלא לובשים חליפה קצרה רגילה. הסיבה לכך היא מכיוון שהסירטוק קשור לאור המקיף מכיון שמשמעותו של הסירטוק הוא הקפת הגוף, ובחינת המקיף שייכת רק אצל אברכים שנישאו, ומכיון שכך רק אלה שנשאו לובשים סירטוק[9].
ביום כיפור בו נוהגים להתלבש בקיטל לבן, נהג הרבי ללבוש גם סירטוק כשהקיטל על גביו.
זמנים שבהם לובשים את הסירטוקעריכה
- שבת קודש את הסירטוק לובשים חסידי חב"ד בשבתות ובמועדי ישראל.
- יום טוב כמו כן חסידי חב"ד נוהגים ללבוש את הסירטוק חוץ מבשבתות גם בחגים ובמועדי ישראל.
- תאריכים חסידים לדוגמה י"ט כסלו, י"א בניסן, ח"י אלול ועוד, נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה לחגים וימים טובים. אין על התאריכים אלו כללים כ”א הדבר תלוי בהרגש החסיד.
- יום הולדת כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.[דרוש מקור]
- חתונה ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק.
- יש חסידים שנוהגים ללבוש סירטוק כל ימות השנה, ולא רק בשבתות ובמועדים, הסיבות לכך נעוצות בהנהגת הרבי, שהחל מתשרי תש"נ החל
ללבוש סירטוק משי גם בימי החול (עד אז היה לובשו רק בשבתות), ובשל דברי הרבי שכשנשיא הדור הולך עם בגדי שבת מנהגו מראה שהזמן בו הוא הולך הינו זמן של יום טוב, וכיוון שהוא נוהג כך בגלוי - מנהגו מהוה סימן גם לשאר האנשים[10]), לחסיד ששאל את הרבי האם ללבוש סרטוק גם ביום חול השיב הרבי בחיוב[11], כמו כן הרבי הביע את רצונו ביחידות בפני הרב חיים שלום דובער ליפסקר שכל אנ"ש יילכו עם סירטוק גם ביום חול[12] על פי ראיות אלו כמה מרבני חב"ד מורים בפועל ללכת עם סירטוק גם ביום חול[13].
מבנה הסירטוקעריכה
בעקבות מנהג חב"ד שבכל לבוש הצד הימני יהיה על צדו השמאלי של הלבוש, עושים את הסירטוק בצורה מיוחדת כאשר הכפתורים שלו תפורים גם בצדו השמאלי, ולא כשאר המלבושים שלהם תפור הכפתור רק בצדו הימני. הסיבה היא שכאשר סוגרים את הכפתור מצדו השמאלי של הבגד, יוצא שצד ימין נמצא על גבי צד שמאל.
צבע הסירטוק הוא שחור, ויש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא מכיון שנכתב בהלכה[14] שמלבושיו של יהודי צרכים להיות בצבעים עדינים ורכים כגון צבעי לבן ושחור, ולא בצבעים גסים ובולטים כגון אדום. וזאת בשל כך שיהודי צריך להקרין ענווה ושפלות כלפי בוראו, ובכך ימעיט את ה'יש' וה'אני' שבו. וגם בשל כך שאסור ליהודי להידמות לגויים שלבושים בבגדים גסים ומפוארים[15].
הסיבה השנייה היא שהצבע השחור מזכיר לאדם דברים מצערים ורעים, ועל ידי כך שהיהודי ילבש מלבוש שחור יזכור את הגלות וימלא צער על כך. יש אומרים שעוד מימי חורבן בית שני נהגו יהודי הגולה ללכת במלבושים שחורים כאות צער על חורבן בית המקדש[16].
דבר חדש יותר שנוסף לסירטוק ברבות השנים הוא הכפתורים והכיס העליון, בתחילה דבר זה נחשב ללבוש אופנתי ולא חסידי. ומסופר שפעם אחת כשהגיע אל אדמו"ר המהר"ש ליחידות חסיד שבז'קט שלבש היה כיס עליון אמר לו ע"כ אדמו"ר המהר"ש שיש אמרה האומרת "חסיד - עד הכיס", וכשהכיס נמצא למעלה יוצא שהחסיד מתקטן יותר כאשר הוא חסיד רק מראשו ועד לכיסו העליון, ולעומת זאת אם הכיס נמצא למטה יוצא שהחסיד שבו נהיה גדול יותר[17].. מכיון שפעם לא היו כפתורים לסירטוק הסירטוק נסגר על ידי הגארטל[18].
לסירטוק יש ארבעה כפתורים, כאשר שניים מהם משמשים לסגירת הסירטוק, והשניים האחרים שמשו את הסוחרים בימים ההם להידוק המגבעת לחליפה. בפועל תכונות אלה נשמרו עד היום כאשר גם בכובע נתן לראות כפתור ומקום מיוחד להכנסת כפתור ששימש את הסוחרים להידוקו לחליפתם.
בהלכהעריכה
מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה[19] (ובשבתות ומועד עם סירטוק) הסיבה לכך מקורה במשנה[20] שם נכתב שראוי להתפלל להקב"ה במלבוש מיוחד, דבר שיבטא את אהבתו של היהודי כלפי ה', וכמו שכשאדם הולך לפני מלך בשר ודם הוא יתלבש במיטב המלבושים, ק"ו כשעומד לפני ה'.
בהקשר להלכה יש אומרים שהסירטוק חייב בציצית, וזאת משום שבדרך כלל עשוי הסירטוק כשמאחוריו כמין "גלימה" פתוחה היוצרת בעייה של ארבע כנפות, ולכן לפי חלק מהפוסקים חייב הסירטוק בציצית[21]. לכן ראוי לעגל פינה מהכנף של הסירטוק כדי שהוא לא יהיה חייב בציצית[22]. כיום יש חנויות המוכרות את הסירטוק כששני פינותיו האחוריות נחתכו ועוגלו, וכך אין הסירטוק שהם מיצרים חייב בציצית.
השיעור שאותו צריך לחתוך ולגזור באחד מכנפות הסירטוק כדי שלא יהיה חייב בציצית לפי הגר"ח נאה הוא 12 ס"מ על 12 ס"מ[23], והאשל אברהם מבוטשאטש כותב שמספיק שיראו שיש שהפינה מעוגלת[24]. מנהג חב"ד הוא להחמיר ולעשות כדעת הגר"ח נאה, אך יש מקום להקל[25].
בחסידותעריכה
מנהג חב"ד הוא שכאשר לובשים מלבוש עליון, הצד הימני שבו צריך לעלות על גבי הצד השמאלי. לכן עשוי הסירטוק בצורה כזו שבה הכפתורים תפורים בצד השמאלי שלו, ולא כשאר כל המלבושים שבהם הכפתורים תפורים בצד הימני. הסיבה לכך שהכפתורים של הסירטוק תפורים בצד השמאלי שלו היא שכאשר יסגרו את הסירטוק, יעלה הצד הימני שלו על צדו השמאלי. והסיבה למנהג שהצד הימני יעלה על הצד השמאלי היא שצד ימין משול לקו החסד, וצד שמאל משול לקו הגבורה, ולכן כאשר סוגרים את המלבוש העליון רצוי שצד ימין יעלה על גבי צד שמאל - ובמילים אחרות שספירת החסד היא זו שתמשול על קו הגבורה ולא חלילה להפך.
כמו כן בחסידות מורחב מאוד עניינם של בגדי המשי, ואדמו"ר המהר"ש מדבר על כך במיוחד באריכות בעשרות מאמרים. בעקבות ההסברים העמוקים בחסידות אודות דבר המעלה שבלבישת בגד משי הורה הרבי לחסידים ללבוש סירטוק משי.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב יוסי פלטיאל, מדוע בחב"ד לא נהוג ללבוש מעיל ארוך כמו בחסידויות אחרות
(אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ בלשון חסידי חב"ד
- ↑ ראה תניא לקוטי אמרים, פרק ל"א, ועד
- ↑ אך הוא המשיך לחבוש שטריימל בשבתות ובימים טובים, אך רק כשהיה בעיירה ליובאוויטש
- ↑ בהקשר לכך מסופר שבאחת ממסעותיו של אדמו"ר המהר"ש הוא הגיע עד לעיירה בעלזא, שם פגש באדמו"ר יששכר דב זיע"א שבאותם ימים היה סגי נהור, כזשאל אותו האדמו"ר מה מעשיו בבעלזא השיב לא אדמו"ר המהר"ש שהוא סוחר והוא בא לסחור בסביבות העיירה, על כך אמר לו האדמו"ר מבעלזא: "אכן סוחר נינהו, הרי נאמר "כי טוב סחרה מכל סחורה"..
- ↑ מלבד תהלוכת ל"ג בעומר תש"נ בה יצא הרבי לתהלוכה עם הסירוק משי ללא מעיל מעליו.
- ↑ ספר הרבי בפאריז
- ↑ כך גם נהג המקובל הרב מנחם זאב גרינגלאס.
- ↑ אך גם כיום נוהגים הרבה חסידים שאין ידם משגת סירטוק משי ללבוש סירטוק בד.
- ↑ זוהי גם הסיבה שאלה שלא התחתנו אינם לובשים טלית וגרטל
- ↑ שיחת י"ט אלול תשמ"ח התוועדוית ע' 304 ס' ח'
- ↑ המענה ניתן לר' משה יהודה שלום וייס, המענה ניתן לאחר כ"ז אדר א' תשנ"ב באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד, תשנ"ג מענה ח', בתשורה חתונת אסולין-סבן.
- ↑ כך מספר הרב ליפסקר, בעקבות דברי הרבי ביחידות זו החלו הרב יעקב כץ והרב מאיר צבי גרוזמן ללבוש לבוש ארוך גם ביום חול (מפי הרב רפאל צבי הרטמן) .
- ↑ לדוגמה: הרב משה קורנוויץ, והרב יוסף אברהם פיזם.
- ↑ ראה הרמ"א בחלק יורה דעה סימן קע"ח בשם מהרי"ק (שורש פ"ח); וכן שו"ע יורה דעה, קע"ח, א.
- ↑ ויקרא יח, ג; כ, כג
- ↑ תלמוד בבלי, ב"ק, נ"ט, ב'
- ↑ רשימות דברים חלק ב' עמוד פ"ג
- ↑ דוגמה לכך ניתן לראות בציורו של אדמו"ר הצמח צדק
- ↑ ספר המנהגים עמ' 9; וכן ראה שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד
- ↑ שבת, קי"ד א.
- ↑ ראה שולחן ערוך אורח חיים, א' ט"ו.
- ↑ לוי יצחק רסקין: כמה צריך לעגל את פינות הסירטוק? (אנגלית)
- ↑ קצוה"ש הערות סוף ח"א על סי' ו'
- ↑ א"א מבוטשאטש סו"ס כ"ב
- ↑ ראה באתר מכון הלכה חב"ד