מיכאל שוורץ

מיכאל שוורץ (מכונה מייקל; תרפ"וי' אלול תשע"א) היה אומן, ומקורב לרבי. הוא יצר את הלוגו המפורסם של ה'מרכז לעניני חינוך' ושל ארגון 'צבאות ה''.

מיכאל שוורץ מגיש לרבי יצירה ייחודית: כוס של אליהו הנביא

תולדות חייםעריכה

האמן מיכאל שוורץ נולד בשנת תרפ"ו בהרי הקטסקילס שבניו יורק לאביו ששימש כרב. בצעירותו למד בישיבת תורת חיים בברוקלין ובישיבת יעקב יוסף במנהטן. כשרונו באמנות התגלה על ידי מוריו ובני משפחתו מצעירות, ובגיל שלוש עשרה, אחרי שהבטיח להמשיך במקביל בלימוד התורה, הוא נרשם לבית הספר לאמנות של ניו יורק.

בשנת ה'תש"א, בהיותו בגיל חמש עשרה, ביקש ממנו הרבי לצייר מספר סמלים עבור הוצאות לאור ובהם השער המפורסם של המגזין החודשי לילדים שיצא לאור, "טאקס אנד טיילס"[1]. באותו תקופה הוא היה נפגש עם הרבי פעמיים בחודש ב-770, כדי לדון על איורים של ה"טאקס אנד טיילס".

שווארץ עיצב את הסמלים של מרכז לעניני חינוך, קעמפ גן ישראל, ארגון צבאות ה' ואת הלוגו של תהלוכות ל"ג בעומר.

הוא יצר יצירות אמנות רבות שהופיעו במשכן הנשיא, בכנסת ובעירייה בירושלים וכן בבית הלבן (פיסול שהעניק יצחק שמיר לנשיא ארצות הברית, רונלד רייגן) ובבתי כנסיות ובאוספים פרטיים רבים בעולם.

שווארץ פתח בקראון הייטס מכון לאמנות בשם "גלריית חי". הרבי העניק לו המחאה על סך 10,000$ כדי לסייע בהוצאות. הרבי הורה להשתמש בגלריה להוראת אמנות, והנחה את ר' הענדל ליברמן למסור שיעורי אמנות לגברים ולנשים.

אחת העבודות הפופולריות ביותר שלו היא ציור של הרבי שהורכב מאותיות המאמר באתי לגני, וכך גם כרזה ל"עד מתי" שהוצגה בפני הרבי.

מיכאל שוורץ הלך לעולמו ביום שישי י' אלול תשע"א, והוא בן 85. הלוויתו התקיימה, בצהרי יום שישי י' אלול, בקווינס שבניו יורק, והשתתפו בה רבים מחסידי חב"ד.

עבודתו עם הרביעריכה

שיחות לנוערעריכה

הקשר שלו עם הרבי החל כאשר היה בן 15. היה זה בתש"ב כשהירחון שמועסן מיט קינדער און יוגנד החל לצאת לאור על ידי המרכז לעניני חינוך וקה"ת, והוגה על ידי הרבי.

הרבי ביקש להוסיף מדור חדש בעלון "שיחות לנוער", דף מאויר עם 5 או 6 פריטים ובהם עובדות לא ידועות על מנהגי, חכמת ואגדות ישראל. הרבי רצה שמדור זה יהפוך למשהו מיוחד שהילדים יצפו לקראתו מדי חודש. המדור קיבל את השם: "פינת הסקרנות".

לכתחילה היה מזכירו של הרבי, הרב ניסן מינדל מטפל ברעיונותיו של הרבי. אך זמן קצר לאחר תחילת עבודתו של מיכאל עבר העבודה אליו. וכל פעם לאחר שערך את השרטוטים שנדרשו הביא אותם לרבי כדי לקבל את הערותיו, וכך יצא שהיה נפגש עם הרבי בחדרו פעמיים בחודש.

בפעם הראשונה שנכנס אצל הרבי, אמר לו הרבי שהוא מרוצה מעבודתו. כן שוחח עם מיכאל על רצונו לפתח תכניות רבות נוספות לילדים. הרבי אמר כי איור היינו גורם מרכזי להמחשה ויזואלית של המילה הכתובה. באמצעות תמונות משלימות לטקסט, הילדים יוכלים להתחבר יותר בקלות אל המידע המובע בטקסט.

כאשר הרבי תיאר את המדור החדש שהוא רוצה להוסיף, הרבי אמר "שזה יראה כמו ריפלי" (באידיש: "עס זאל אויסזעהן ווי ריפלי")[2]. בהזדמנות אחרת הרבי ביקש ממנו ליצור דמות על בסיס אמיתי עליה ניתן לכתוב סיפורי הרפתקאות, וביקש שהסגנון והעיצוב יהיו כמו של קומיקאי מפורסם באותם הימים, "דיק טרייסי!"

לפני איור כל מדור מיכאל היה משוחח עם הרבי, ולאחר מכן הוא היה כותב את התסריט, ריבוע אחר ריבוע, ומכין שרטוטים בעפרון עם בועות עבור הטקסט. הרבי היה עובר על כל ריבוע בנפרד ורק לאחר תיקוניו ואישורו היה מיכאל מסיים את האיורים ושולח אותם לדפוס.

הציור של ימות המשיחעריכה

 
הציור של ימות המשיח - שהציג בי' שבט תשנ"ג

כאשר עבר בחלוקת דולרים בשנת תש"נ ביקש ממנו הרבי לצייר כיצד יראה העולם כשמשיח יבוא.

שוורץ התחיל להכין יצירה על ימות המשיח, המורכבת ממאות אלפי אותיות וכן מוטיבים מרכזיים הקשורים לגאולה.

בד' תשרי תנש"א עבר שוורץ בדולרים יחד עם הפרופ' ירמיהו ברנובר, וסיפר על היצירה המורכבת מאותיות וציטוטים על הגאולה העתידה, החל מנבואת ישעיהו עד דברי הרמב"ם ורבותינו נשיאינו, כאשר בסך הכל יהיו בו 304,805 אותיות.

בכ"א שבט תנש"א עבר שוורץ שוב והרבי זירז אותו לסיים את העבודה כי בינתיים "משיח יגיע". הרבי ביקש שיהיה מוכן בי"א ניסן.

בפועל ארע כ"ז אדר וסיום הציור התעכב עד יו"ד שבט תשנ"ג, והוא נעשה על ידי שוורץ במעמד הרבי והחסידים בשידור חי שהועבר לעולם כולו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. מי שצייר אותו לבסוף היה נטע קוזולובסקי, שחתימתו מופיעה על ציור השער.
  2. במשך שנים רבות בעיתונים רבים ברחבי ארצות הברית הופיע ריבוע שגדלו היה כ-5 אינץ' רבועים שהכיל את עבודתו של רוברט ריפלי, תחת הכותרת "תאמינו או לא", הרבי ביקש ליצור מדור בסגנונו של ריפלי.