מוח
איברי גוף האדם |
---|
מושגים כלליים |
ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
איברי הראש |
גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
איברי הגוף |
בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
גפיים |
כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
ראו גם |
אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
מוח הוא האבר המרכזי בגוף האדם בו מתרחשות הפעולות התבונתיות, המוחין של האדם. בהיותו האבר העדין ביותר בגוף, מתגלה בו עיקר השראת הנשמה.
תפקיד המוחעריכה
בחסידות נמשל המוח למנהיג ומורה דרך: המוח הוא הראש של חיות הגוף, משום שעיקר משכנה והשראתה של הנשמה היא במוחו של האדם ומהמוח מתפשטת לכל האיברים, וכל איבר מקבל ממנה את החיות והכח הראויים לו לפי מזגו ותכונתו.
המוח מושל ושולט על איברי הגוף להנהיגם כרצונו.
הסיבה שכל איבר מקבל מהמוח באופן נפרד המתאים לו הוא משום שהמוח אינו בתנועה, אלא קר ועומד על מקומו ויש ביכולתו, מצד טבעו, לתת לכל אחד בצורה אחרת ושונה מזולתו.
השכל שבמוחעריכה
השכל הוא דבר רוחני, ובחלק זה דומה האדם למלאך, שגם הוא שכל.[1]
קרירות המוחעריכה
בחסידות מובא במקומות רבים דברי החוקרים שהמוח הוא קר ולח[2].
בעבודת השם התכלית היא לאחד את השכל וההתפעלות, שאז הבהלה של ההתפעלות נהפכת לשאיפה, והשכל למורה דרך בעבודת השם[3].
בחלק מהמקומות המוח גם נקרא 'מת', ו'תחיית המתים' הרוחנית היא שהשכל מבין השגה אלוקית שפועלת התרגשות שמעוררת את המידות מהתענוג השכל[4].
רביעריכה
רב"י זהו ראשי תיבות ראש בני ישראל. ואכן, צדיק ונשיא הדור נמשל למוח שהוא ראש החיות, משום שבו נמצא משכן החיות האלוקית לכל יהודי בדורו, וכל יהודי מקבל ממנו חיות וכח כפי מזגו ותכונתו הראוי לו.
הערות שוליים
- ↑ לפי דעת הרמב"ם חילוקם של המלאכים ודרגתם הוא לפי דרגת השכל שבהם.
- ↑ תניא פרק ג', ובמקומות רבים.
- ↑ לוח היום יום י"ב שבט.
- ↑ לוח היום יום י"א סיון.