כבר היה לעולמים

גרסה מ־23:40, 11 בדצמבר 2024 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")

כבר היה לעולמים הוא ביטוי תורני, מתוך מאמרו של שלמה המלך בקהלת על דברים שנראים כאילו "רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא", אבל האמת היא ש"כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים"[1]. בתורת החסידות משמש ביטוי זה גם כהגדרת מצב העולם בגאולה, כמצב שכבר היה בעת מתן תורה מצד גילוי האלקות בעולם.

בדברים המסויימים עליהם נאמר ביטוי זה, שעניינו שכבר היה מעין מצב העולם בגאולה בעבר - הרי זה רק "מעין זה". ולעתיד לבא יהיה חידוש שלא מצינו לעולם[2] ובאופן נצחי<ref>לדוגמא: ריפוי החולים בגאולה ותחיית המתים ש"כבר היו לעולמים" בעת מתן תורה, יהיו לעתיד לבוא באופן נצחי.}}.

מקור הביטוי ביחס לגאולה

אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא פרק ל"ו שהגילוי האלוקי שיהיה בימות המשיח איננו חידוש, כיון שכבר היה מעין ייעוד זה בשעת מתן תורה:

"וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'"

ליקוטי אמרים, פרק ל"ו

הרבי מבאר כי הגילוי לעתיד לבוא של טל תחיה עניינו הוא גילוי אור הסובב, אשר גילוי זה "כבר היה לעולמים" בעת מתן תורה (כשפרחה נשמתן של בני ישראל והקב"ה החייה אותם בטל תחיה), ומאז נמשך גילוי זה בעולם וכשיחיו המתים יתגלה בשלימות<ref>ראה המבואר בד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.}}.

עיקר השימוש בביטוי זה הוא ביחס לגילוי האלקות בגאולה, אך בתורתו של הרבי נמצא ביטוי זה גם בקשר ליעודי הגאולה.

כבר היה לעולמים במצב העולם בכללות

מספר פעמים מאז בריאת העולם היה מצב העולם דומה למצב בזמן הגאולה, ומהם בעיקר נמנים תיבת נח בזמן המבול, יציאת מצרים<ref>כלשון הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ושני פירושים כללים בזה: א. הנפלאות לעתיד לבוא דומות לנפלאות ביציאת מצרים. ב. הנפלאות לעתיד לבוא הינם נפלאות אפילו בערך ליציאת מצרים. ראה מאמרי הרבי על ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים ספר המאמרים מלוקט ב' ומלוקט ה'.}}, מתן תורה<ref>הן מצד גילוי האלוקות בעולם והן מצד העולם עצמו - ציפור לא צווח ושור לא געה, וכן הד קולו של הקב"ה נכנס בבריאה.}}, ומלכות שלמה<ref>ובלשון החסידות: "קיימא סיהרא באשלמותא" - על דרך "והיה אור הלבנה כאור החמה".}}.

כבר היה לעולמים בייעודי הגאולה

מהירות הילודה

  • בתחילת הבריאה אצל אדם הראשון וחווה, הלידה היתה תיכף ומיד. ולעתיד לבוא יהיה זה באופן נעלה יותר[3].
  • כן היה לפני המבול, שאשה ילדה באותו היום בו נתעברה[4].

עתידין אילני סרק שיתנו פירות

  • בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות<ref>בראשית רבה ספ"ה.}}.
  • בעת בריאת העולם היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה<ref>לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.}}.

מהירות הצמיחה

  • ליד בארה של מרים צמחו אילנות עם פירות<ref>תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.}}.
  • צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה אהרן<ref>במדבר כז, כג.}}.
  • צמיחת עץ החרוב על יד מערת רבי שמעון בר יוחאי<ref>שבת לג, ב.}}.
  • צמיחת הקיקיון בנס ליונה הנביא<ref>יונה פרק ד, פסוק ו.}}.

וארו עם ענני שמיא

  • ענני הכבוד ביציאת מצרים<ref>ראה התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.}}.
  • משה רבינו שלח שלוחים לקלבריה על ענני הכבוד להביא משם אתרוגים<ref>ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5.}}.
  • בעת שרצה רבי חנינה בן דוסא להעלות עימו לרגל אבן מיוחדת, נזדמנו לו חמישה סבלים שסייעו לו להעלותה בתנאי שיניח גם את אצבעו הקטנה, וברגע קט הגיע ליעדו<ref>ראה התוועדות אחש"פ תשמ"ג, התוועדויות סוף ע' 1318.}}.

וגר זאב עם כבש

אומות העולם בזמן הגאולה

תחיית המתים

  • לאחר שפרחה נשמתן במעמד מתן תורה, החזירה הקב"ה על ידי טל תורה<ref>ראה ד"ה אתה הראת, שבועות תשמ"ו, סה"מ מלוקט א.}}.
  • בן האישה הצרפית על ידי אליהו הנביא<ref>מלכים א פרק יז, פסוקים יז-כד.}}.
  • בן האישה מנשי בני הנביאים על ידי אלישע הנביא<ref>מלכים ב' פרק ד, פסוקים יח-לז.}}.
  • חזון העצמות היבשות על ידי יחזקאל הנביא<ref>בשייכותו להגאולה - ראה התוועדות אחש"פ תש"ל ס"ט. הוראה נפלאה מכך ראה התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 200.}}.

ריפוי החולים בגאולה

ועוד.

למאי נפקא מינה

מכיון שכבר היה לעולמים, זה כבר נמשך בגדרי העולם ("לעולמים") - זמן ומקום[11], וזה נותן הכח שיהיה בגאולה העתידה. ואין צריך אפילו לפעול דבר חדש, מכיון שכבר היה, ולכן נקל יותר שדבר זה יחזור ויהיה עוד הפעם, כלשון הגמרא[12] "דלא הוו - חיי, דהוי חיי - לא כ"ש?! (אותן שלא היו מעולם - נוצרין ונולדין וחיין, אותן שהיו כבר - לא כל שכן שחוזרין וחיין)"[13].

וגם כשיודעים שזה כבר היה, זה מחזק את האמונה, שכמו שכבר היה, כך גם יהיה[14].

אנו רוצים גאולה שלימה

ועוד והוא העיקר שבני ישראל לא מסתפקים בכל הגילויים שכבר היו, כי אם רוצים בגילוי חדש שלא היה לעולמים[15].


הערות שוליים

  1. קהלת א, י.
  2. לקו"ש חל"ה ע' 206. - ואכן, עפ"ז יש לבאר בכל יעוד שנדמה שזה רק חזרה למה שכבר היה - מהו השלימות והחידוש שיהיה בזה בזמן הגאולה.
  3. סנהדרין לח, ב. ליל ט"ו בשבט תשד"מ התוועדויות ע' 916.
  4. מדרש רבה פרשת נח (התחלת פרשה ל"ו). "מילואים" לתהלים לה"צמח צדק" על פרק כ'.
  5. י"ב תמוז תשמ"א. לקו"ש חכ"ז ע' 191 [אות ח], וראה הע'.
  6. התוועדויות תשמ"ג ע' 426.
  7. ראה התוועדות י"ג ניסן תשמ"ב, התוועדויות ח"ג ע' 1252.
  8. התוועדויות תשנ"ב ח"ב ע' 142. וש"נ.
  9. שמות פרק ד, פסוקים ו-ז.
  10. מלכים ב' פרק ה, פסוק יד.
  11. ד"ה אתה הראת תשמ"ו אות ו, סה"מ מלוקט א עמוד תסא.
  12. סנהדרין צא, א. וברש"י שם.
  13. ש"פ שמיני תשמ"ו, התוועדויות ע' 804.
  14. לקו"ש חי"ח ע' 273.
  15. התוועדויות תנש"א ח"א ע' 335.