שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג הנחגג בכ"ב בתשרי, היום האחרון שלאחר חג הסוכות. בארץ הקודש חוגגים ביום זה את החג שמחת תורה, ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ביום טוב שני של גלויות - כ"ג בתשרי.

הקפות בשמחת תורה. ציור: זלמן קליינמן

רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים.

מקור החג

על חג שמיני עצרת נכתב בתורה:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

— חומש במדבר, כ"ט, ל"ה-ל"ח.

בגמרא נכתב ששמיני עצרת נחשב כחג בפני עצמו, בששה דינים המנויים בסימן "פז"ר קש"ב": פ' - פייס, ז' - זמן, ר' - רגל, ק' - קרבן, ש' - שיר, ב' - ברכה. בתורת החסידות מבואר עניינו של הסימן "פז"ר קש"ב", שהוא מבטא את כך שע"י "פז"ר" - פיזור וביטול הישות, נעשה "קש"ב" - האפשרות להקשיב ולקלוט את ענייני הקדושה, שזהו ענייני של החג שמיני עצרת - לקלוט את הקדושה.

מצוות ומנהגי החג

ישיבה בסוכה

בחסידות חב"ד מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ לסוכה גם בשמיני עצרת (ללא ברכת "לישב בסוכה"), למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.

הקפות

ציור המתאר את ההקפות שערך רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, במהלך גלותו בצ'אילי.

ערך מורחב – הקפות

מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בחג שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי חיים ויטאל הביא שרבו האריז"ל נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג בספר הזוהר:

וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
תרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו

— זוהר חלק ג' רנו, ב

רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם בשמיני עצרת (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני), ובעקבותיו אדמו"ר הזקן פסק כך בסידורו. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה.

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה. עם זאת, הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את הגלות על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את תקיעת השופר לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון במלחמת רוסיה-צרפת).

בתורת החסידות מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.

עליה לתורה

ערך מורחב – קריאת התורה בשמחת תורה

בשמחת תורה ישנה הקפדה מיוחדת להשתדל לעלות לתורה, ובקהילות ישראל ישנם מנהגים שונים האם לכפול את הקריאה שוב ושוב עד שכולם יזכו לעלות, או שיעלו כמה ביחד.

בנוסף, ישנם מנהגים מיוחדים הקשורים עם העליה לתורה, דוגמת עליה מיוחדת לילדים הנקראת בשם 'כל הנערים', עליית חתן תורה וחתן בראשית, ופיוטים מיוחדים הקשורים עם קריאה התורה.

יזכור

בין קריאת התורה לתפילת מוסף אומרים בבית הכנסת את תפילת יִזְכּוֹר, בה מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה בגן עדן. מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות.

תפילת גשם

בתפילת מוסף ביום זה מתחילים להזכיר את הגשם בתפילה באמירת משיב הרוח ומוריד הגשם. בקשר לכך, נקבעה בחזרת הש"ץ של מוסף "תפילת גשם", הכוללת מספר פיוטים שבהם תפילה לה' על הגשם.

בתורת החסידות מוסבר שתפילת הגשם שייכת לתוכנו של היום - "שמיני עצרת", "עצרת" במשמעות קליטה, שביום זה נקלטים באופן פנימי כל ההמשכות שנמשכו בחג הסוכות וכך באים בגלוי ונמשכים לכל השנה כולה בגשמיות; וענין זה הוא ענין הגשם.

בתורת החסידות

בתורת החסידות מבואר ששמיני עצרת הוא מלשון קליטה (עצרת מלשון קליטה) של כל העניינים של חודש תשרי, החל מעניין של "תמליכוני עליכם" שבראש השנה.

שמיני עצרת (שמיני מלשון שומן) הוא התמצית וה"עסענץ" של כל הענינים דחודש תשרי, ובו נקלטים (עצרת מלשון קליטה) כל ענינים אלו. ועל ידי זה נמשכים (כל הענינים דחודש תשרי) על כל השנה, כמ"ש אדמו"ר הצמח צדק ש"בו (בשמיני עצרת) מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם כל השנה".

בשמיני עצרת מקבל כל יהודי נתינת כח על כל השנה, שבענייני העולם, שמצד עצמם הם חול, הוא יוכל להחדיר בהם קדושה ולעשות מהם דירה בתחתונים.

ימי חב"ד

• בליל שמיני עצרת תשל"ח לקה הרבי בהתקף לב חמור בעיצומם של ההקפות, ולא יצא לביתו ולציבור החסידים עד ראש חודש כסלו תשל"ח.

ראו גם

• שמחת תורה

קישורים חיצוניים

• לקוטי שיחות מועדים - שמיני עצרת
• לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה מאת הרב יוסף ישעיה ברוין, תשרי תשע"ט
• אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה