דבר מלכות וארא (ב')
| " | ויה"ר והוא העיקר שלא יצטרכו ל"סימנים" על גמר ושלימות מעשינו ועבודתינו וההכנה לגאולה, כיון שתיכף ומיד ממש – ביום הש"ק זה – בא משיח צדקנו, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא (שנעשה שוכן עפר בערב שבת זה) בתוכם, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בעל ההילולא דהעשירי בשבט) בראשם ובראשנו – כל בנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, חיים נצחיים (ללא הפסק ח"ו), ובאים כולם יחד, ביחד עם הבתי כנסיות ובתי מדרשות ובתי מעשים טובים (כולל מוסדות הנ"ל כפשוט) שבחוץ לארץ, לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש השלישי (והמשולש), תיכף ומיד ממש. | " |
– סימן ט' | ||
דבר מלכות וארא (ב') היא חלק מהשיחה שנאמרה בשבת קודש פרשת וארא, כ"ח טבת, מברכים החודש שבט תשנ"ב, והוגהה לאחר מכן בידי הרבי בלשון הקודש[1] - בעקבות פטירת הרב משה יצחק העכט בערב שבת[2].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
הרב משה יצחק העכטעריכה
| ערכים מורחבים – משה יצחק העכט, דבר מלכות משפטים (ב') |
הרב משה יצחק העכט היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת אגו"ח, ראש ישיבת אחי תמימים ווסטר וזכה מלקבל מהרבי קירובים מיוחדים.
הרב הכט הלך לבית עולמו בכ"ז טבת תשנ"ב ובהלוויתו שעברה על יד 770 השתתף גם הרבי.
בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי שיחה מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו (שיחה זו).
גם בשלושים לפטירתו הקדיש הרבי שיחה על 'ספר זיכרון - תפארת משה יצחק' שיצא לעילוי נשמתו[3].
תוכן השיחהעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ השיחה נדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 268.
- ↑ גם בשלושים לפטירתו הקדיש הרבי שיחה על ספר זיכרון שיצא לעילוי נשמתו - ראו דבר מלכות משפטים (ב').
- ↑ דבר מלכות משפטים (ב').