אתרוג

אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות. יש קפידה מיוחדת בכל החוגים על 'הדר' האתרוג ו'ייחוסו' ובליובאוויטש נהגו כל הדורות לברך על אתרוג מזן קלבריא שבאיטליה.

אתרוג קלבריה

דיני האתרוג

עץ אתרוגים

ייחוס האתרוג

ערך מורחב – אתרוג מורכב

אתרוג מורכב - כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך - ישנו נדון האם להכשירו. במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק.

רבותינו נשיאנו הכריעו לאסור בתכלית את האתרוג המורכב.

מסיבה זו, בין השאר, החמירו מאוד רבותינו נשיאנו לקחת דוקא אתרוג מזן קלבריה באיטליה, שעליו ישנה חזקה ברורה שאינו מורכב. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' למשה רבינו לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים. וכן כתב הרבי הרש"ב: "ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ)".

בהוראת הרבי, ניטעו בכפר חב"ד אתרוגים מזן קלבריה, ואתרוגי כפר חב"ד הם מזן זה. ברבות השנים זכו בעלי הפרדסים לקבל את האתרוגים שעליהם בירך הרבי, וכיום כל האתרוגים בכפר חב"ד הם צאצאי אתרוגי הרבי. הרבי ציין שמעלת אתרוגים אלו פחותה ממעלת אתרוגי קלבריה מאיטליה, אך גם להם המסורת שאינם מורכבים.

מנהגי חב"ד

הרבי עם ארבעת המינים

• מראה האתרוג צריך להיות צהוב, כעין שעוה.
• בעת אמירת הלל אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים. מקור המנהג בהנהגתו של הרבי הריי"צ, שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי הרבי בשנת הקהל תשמ"ח, אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
• למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו למבצע ד' מינים, על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף: "וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו".

בחסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם.

אתרוג ראשי תיבות "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה".

בני ישראל משולים לאתרוג

אומרת הגמרא "מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו', למה נמשלו ישראל לתפוח, לומר לך, מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע".

אף שעץ של אתרוג אנו רואים שגדל כשאר אילנות, הכוונה כאן של "תפוח" הוא - אתרוג, ואתרוג פריו קודם לעליו, מכיון שדר באילן משנה לשנה, ואחר שנה נושרין עליו של אשתקד ובאין עלין אחרים, הרי פריו קודם לאותם עלים של השנה החדשה.

וזה שאתרוג "פריו קודם לעליו", מורה על בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע.

קישורים חיצוניים

• איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ברחובות.
• 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
• קניית אתרוג בשמיטה, הרב חיים הלל רסקין (אנגלית)